"אנו יכולים לדעת לאיזה שלב הגענו מבחינה רוחנית, בהתאם לתגובה שלנו במצבים בהם הילדים אינם מתנהגים כפי שציפינו או כפי שרצינו".
אף אחד לא אוהב את ילדיו יותר ממני. אתם בוודאי מרגישים באותה צורה. עדיין, כאשר אני כנה עם עצמי, אני מגלה שחלק מהדברים שאני עושה עבור ילדיי יותר קשורים לצרכים שלי מאשר לשלהם. אני לא חושבת שגם בהרגשה הזאת אני לבד.
לאהוב ללא תנאי זה קשה, אפילו כשזה מגיע לילדים. לכולנו יש ציפיות, צרכים ואג'נדות סמויות אשר מתגנבים למערכות היחסים שלנו. הרבה פעמים אנו אוהבים את ילדנו בגלל איך שהם גורמים לנו להרגיש – גאווה, שמחה או הצלחה; או אנחנו דוחפים אותם לעשות משהו שאנחנו לא הצלחנו – מוזיקה, עסקים או ספורט; או יתכן שנרצה משהו מהם – חיבוק, מחמאה, נשיקה – כי עבר עלינו יום קשה בעבודה.
אנו יכולים לדעת היכן אנו נמצאים מבחינה רוחנית לפי ההתנהגות שלנו בזמן שילדנו לא עושים את מה שביקשנו או רצינו מהם. ברור, זה כל כך קל לאהוב אותם כשהם מתוקים ומתנהגים למופת, אך מה קורה כשהם מושכים לנו בחוטים? איך אנו מתייחסים אליהם כשהם מתנהגים גרוע? או מביכים אותנו? או מתנהגים בצורה אנוכית? מקובל דגול, הבעל שם טוב, כתב: "כשהאב מתלונן שבנו הלך בדרך רעה, מה עליו לעשות? לאהוב אותו אף יותר". ילדנו זקוקים לאהבה שלנו יותר מכל כשאנחנו חושבים שזה מגיע להם הכי פחות.
אהבה היא לא איך הבן אדם גורם לנו להרגיש או מה הוא עושה עבורנו; זהו צורך. אהבה היא איך אנו גורמים לאחרים להרגיש ומה אנו עושים עבורם. זה אומר לצאת מעצמנו ולעזור למישהו בלי לצפות לתמורה. בעלי, יהודה ברג, אומר: "אנו חושבים שאנו חולקים עם אנשים אותם אנו אוהבים, אך למען האמת אנו גדלים לאהוב את האנשים להם אנו נותנים".
השנה, בואו ניקח את הנתינה למקום יותר עמוק ויותר אמיתי.
אחת הכוונות האישיות שלי השנה היא לזהות דברים שאני עושה עבור ילדיי שקשורים לצרכים שלי, ואז למצוא דרכים להתעלות מעל האג'נדות והציפיות. כמו כן, אני מתכוונת לחפש את אותם רגעים בהם לילדיי "לא מגיעה" אהבה עקב ההתנהגות שלהם ולבחור בזמנים אלה לאהוב אותם אף יותר.
בבקשה הכניסו את הכוונה הזאת גם לחייכם. אני יודעת שזה יעזור לכולנו לתת בצורה עמוקה יותר, וכפי שאנחנו יודעים, זהו מפתח לאושר לכולנו – והסיבה העיקרית לשמה הגענו לעולם הזה.
מאת מיכל ברג,
נשיאה ומנכ"לית של קרן רוחניות לילדים