לעתים רחוקות אנו שומעים על ספקותיהם של הצדיקים. המדרש אודות יציאתו של יעקב לחרן, מדבר על החשש של יעקב אבינו לאבד את הוודאות באור הבורא. מהו אותו איבוד ודאות ומדוע הוא נחוץ בכדי להשיג ודאות מושלמת? על המשמעות הרוחנית של פרשת "ויצא"
מאת: מיכאל ברג
בתחילת פרשת "ויצא" נאמר: "וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שֶׁבַע וַיֵּלֶךְ חָרָנָה". יעקב עוזב את באר שבע והולך לעיר בשם חרן. המדרש אומר לנו שפרשה זו מגלה לנו את סוד הוודאות באמצעות יעקב.
רבי פנחס מתחיל את הדיון בציטוט מתוך משלי ג' פסוקים כד' – כו': "אִם תִּשְׁכַּב לֹא תִפְחָד וְשָׁכַבְתָּ וְעָרְבָה שְׁנָתֶךָ. אַל תִּירָא מָפַּחַד פִּתְאֹם וּמִשֹׁאַת רְשָׁעִים כִּי תָּבֹא. כִּי ה' יִהְיֶה בְּכִסְלֶךָ וְשָׁמַר רַגְלְךָ מִלָּכֶד."
פסוקים אלה מתייחסים ליעקב. כאשר נאמר שהוא יצא, משמעות הדבר היא שהלך בלי שום פחד או ספק. לכן, כאשר נאמר שישן, משמעות הדבר היא שכאשר יצא מבאר שבע, הלך בוודאות מוחלטת. עם זאת, נראה שהקטע הבא במדרש סותר זאת.
נאמר שאחרי שיעקב יצא מבאר שבע והלך לכוון חרן, החל לדאוג ותהה אם יאבד את הוודאות שלו באור הבורא.
לעתים רחוקות אנו שומעים על ספקותיהם של הצדיקים. לכן, קטע זה במדרש הוא ייחודי, ונראה שהוא אומר לנו, שכאשר יעקב הולך לקראת חרן, באים אליו פחד וספקות, עד כדי כך שהוא אפילו חושב – האם אני עומד לאבד לגמרי את הוודאות שלי בבורא? אבל הוא אומר לעצמו, "לא. אשמור את הוודאות שלי בבורא". כאשר אנו קוראים זאת במדרש, זה נשמע כאילו היה ליעקב רגע של ספק, ואז הוא מחזק את עצמו. אם כן, מה זה אומר שיעקב מאבד את הוודאות שלו וזוכה בה בחזרה?
סיפורו של רבי יצחק מברדיצ'ב
כדי להבין זאת, יש סיפור מפורסם על רבי יצחק מברדיצ'ב. מסופר שם שהצדיק היה חולה מאוד, והרופאים אמרו לו שאין שום דרך לרפא אותו באופן טבעי. הם אמרו שהרפואה אינה יכולה לעזור; הדרך היחידה בה יוכל להתרפא הייתה באמצעות נס. הרופאים אמרו לכולם שאין שום דבר שהם יכולים לעשות, לכן כדאי שפשוט לא יטרידו אותו ויתנו לו לנוח, ולכן לא איפשרו לאף אחד להיכנס לחדר בו שכב.
לפתע שמעו רעש חזק מתוך החדר בו היה רבי יצחק מברדיצ'ב. הם פתחו את הדלת וראו שהוא נפל מהמיטה ושכב על הרצפה. הם לא הבינו מה קרה, אבל הרימו אותו, שמו אותו בחזרה במיטה, ושמו כל מיני דברים סביב המיטה כדי לוודא שלא ייפול שוב. לאחר זמן מה ולמרות שרבי יצחק מברדיצ'ב היה מחוסר הכרה, הם שמעו אותו פתאום קורא אליהם כדי שיביאו לו מים כדי שייטול את ידיו, כי הוא מרגיש יותר טוב. והוא נרפא לחלוטין.
רבי יצחק מברדיצ'ב סיפר להם מה עבר עליו כששכב ושמע את הרופאים אומרים שאין לו שום תקווה. הוא אמר שזכר את הלימוד שלימד אותו המגיד ממז'ריץ' שאם יש למישהו ודאות אמיתית באור הבורא, אז אופף אותו חסד; שטבע העולם הוא שאם יש לאדם ודאות מוחלטת ואמיתית, האור נכנס אליו פנימה.
ואז אמר רבי יצחק: "כאשר נזכרתי בלימוד של המגיד ממזריץ' שכאשר יש לאדם ודאות באור הבורא אופף אותו חסד לא מפני שהרוויח זאת, אלא מפני שזהו טבע העולם, חשבתי 'אעורר ודאות, ואז אוכל להביא את הרפואה שאני צריך', וכך עשיתי. הייתי כל כך בטוח שארפא, ושהרפואה מגיעה, שקמתי כדי לצאת מהמיטה, אבל נפלתי על הרצפה, מפני שהרפואה עדיין לא הגיעה. כשהחזירו אותי למיטה, התחלתי לחשוב שוב על הלימוד של המגיד ממזריץ', ואמרתי לעצמי, "לא התרפאתי כי כנראה הוודאות שלי פגומה. היא לא מושלמת". אז שכבתי שם והתרכזתי שוב כדי לעורר ודאות יותר גדולה ויותר מושלמת. וכך התרפאתי".
לעורר את הוודאות המושלמת
מה בעצם התרחש שם? לרבי יצחק מברדיצ'ב הייתה ודאות, אבל הוא היה חייב לדחוף את עצמו לוודאות גדולה יותר. מפני שידע בלי שום ספק שהמגיד ממזריץ' אמר לו שאם לאדם יש ודאות, הרחמים יקיפו אותו, והוא יתרפא. הוא ניסה עם הוודאות שהייתה לו, אבל זה לא עבד. וכאשר רובנו בשלב זה מתייאשים או מתאכזבים, היה לו ברור שהוודאות שלו פשוט עדיין אינה מושלמת. הוא פשוט היה צריך לשכב שם למשך שעה או למשך הזמן שנדרש לו לחזק את הוודאות שלו. ואז, מפני שחיזק את הודאות שלו, הרפואה הגיעה.
זה הסוד שמגלה לנו המדרש. לא שליעקב היו ספקות. אלא שהוא ידע שהוא נכנס למקום מסוכן מאוד והוודאות שהייתה לו קודם לכן לא תוכל לתמוך בו במקום המסוכן הזה. לכן עצר ואמר, "אני יודע שהוודאות שהייתה לי עד עכשיו, שתמכה בי כאשר הייתי מוקף באבי ואמי בבאר שבע, לא תוכל לתמוך בי כשאכנס לחושך של חרן. אני חייב לקחת את הזמן כדי לדחוף את הוודאות הזו החוצה ולעורר ודאות חזקה יותר." יעקב היה חייב לעבור תהליך של הסטת כל מה שחשב על ודאות לפני כן ולהגיע לרמה חדשה. וזו המתנה שאנו יכולים לקבל השבת הזו.
הוודאות שיש לנו עד עתה לא תוכל לתמוך בנו יותר. אנו חייבים לקחת את הזמן כדי באמת לדחוף הצידה את הוודאות הקיימת שלנו ולהתחנן לבורא שייתן לנו רמה חדשה של ודאות. ואז גם אנו, כמו יעקב אבינו ורבי יצחק מברדיצ'ב, נוכל להגיע לרמה חדשה של ודאות.