אנו חוגגים עכשיו את חנוכה, ואמורים לחגוג את ראש חודש גדי, או טבת. וכמובן, כפי שהקבלה מלמדת, אין צירופי מקרים. לכן, העובדה שראש חודש גדי בא תמיד לקראת סוף חנוכה אינה מקרית. במשך החנוכה, יש לנו הזדמנות אדירה להתעלות ולהתחבר לנסים. כשאנו נכנסים לראש חודש גדי, אנו יכולים לבקש לשמור אתנו את האור ואת המתנות שאליהן התחברנו במהלך החנוכה אפילו לאחר חג החנוכה.
אחד הסיפורים האהובים עלי הנוגע לשמונת ימי החנוכה ולמתנות שאנו יכולים לקבל מהם הוא על המקובל הגדול הידוע כחוזה מלובלין. אם מישהו היה נותן לו פיסת נייר עם שם של אדם עליו, הוא יכול היה לראות הכל על אותו אדם, כולל עד כמה הוא מחובר לאור הבורא. לעתים קרובות, אנשים שלא יכלו לנסוע את כל הדרך עד ללובלין כדי לראות אותו, היו שולחים אליו חבר או מישהו אחר עם שמם על פיסת נייר.
פעם אחת הגיע שליח אל החוזה מלובלין ונתן לו פיסת נייר עם שמו של אדם עליה. החוזר מלובלין התבונן בה ואמר, “אוהו, האדם הזה מואר מאוד! הוא אדם טהור ונעלה.” ואז הוא ברך את האדם הזה. שלושה או ארבעה חודשים לאחר מכן, ביקש אותו אדם מהשליח לקחת שוב את שמו אל החוזה מלובלין כדי לקבל עוד ברכה. כאשר התבונן החוזה מלובלין בפתק, הוא אמר, “קחו ממני את הנייר הזה! זה אדם כל כך שלילי עד שאיני רוצה אפילו לראות את שמו.” השליח נדהם כמובן, מכיוון שרק לפני כמה חודשים אמר החוזה עד כמה האדם הזה מדהים וכמה נשמתו מוארת, ועכשיו הוא פתאום אדם נורא.
לכן הוא אמר לחוזה, “אני לא מבין. לפני כמה חודשים, כשהייתי כאן ונתתי לך אותו שם, אמרת לי שהוא נשמה נעלה ומוארת. ועכשיו אתה אומר שהוא אדם נורא?” החוזה עצר לרגע, הרהר, ושאל את השליח מתי הגיע אליו בפעם הקודמת. השליח ענה שזה באמצע חג החנוכה. החוזה מלובלין ענה: “בפעם הקודמת, אותו אדם ששמו היה על הפתק הדליק את החנוכייה ועשה את התקשורת. כל אדם, כאשר הוא עושה את התקשורת הזו, נעשה נעלה ומרומם ונשמתו זוהרת ומוארת; זה מה שראיתי אותו זמן. עכשיו אחרי חנוכה, והוא חזר למקום שבו היה קודם לכן. ולכן זה האדם שאותו אני רואה עכשיו.”
מה שאנו רוצים לקחת מהסיפור הזה הוא שכשאנו עושים את התקשורת באמצעות הדלקת החנוכייה ונכנסים לחודש טבת, אחד הדברים החשובים ביותר הוא לדעת את הכוח שזמין לנו, ולבקש להישאר במצב נעלה ומרומם שאליו הגענו בחנוכה אפילו לאחר שהחג נגמר. מדוע? מכיוון שכפי שהסיפור מראה לנו, אנו לא רוצים לחזור להיות אותו אדם שהיינו לפני חנוכה. אנו רוצים שהאור, הברכות וההתעלות שקיבלנו במשך ימי האור הגדולים האלה ישנו אותנו ויישארו עמנו.