יום כיפור הוא יום שיש בו הזדמנות עצומה להתחבר בדרך בה אנו לא יכולים להתחבר בשום יום אחר בשנה.
החלק הראשון של קריאת התורה ביום כיפור מדבר על מותם של נדב ואביהו, שניים מבני אהרן. מדוע לקרוא על מותם ביום כיפור? מכיוון שאנו יודעים שאין צירופי מקרים, אנו יודעים שחייבת להיות סיבה לכך שהסיפור הזה קודם לדיון ביום כיפור.
המקובלים מסבירים שכל פעולה של נתינה או חיבור שאנו עושים היא פעולה שיש בתוכה הכוח להשיג דבקות מוחלטת, איחוד מושלם עם כוח הבורא, ושבתוך הפעולה עצמה יש אור שמחזיר את הנשמה אל הגוף. המקובלים האמיתיים, הצדיקים האמיתיים, נתנו את עצמם לגמרי בכל תקשורת שעשו. הם עשו את החיבור הזה, את הדבקות הזו, בכל פעולה של תקשורת. כל ישותם, כל נשמתם, נכנסו לתוך הפעולה הזו.
עבור צדיקים אמיתיים, זוהי מלחמה, להחזיר את נשמתם אל גופם ולשמור אותה בתוך גופם, מכיוון שכאשר הם מתחברים לאור באמצעות פעולה, הנשמה שלהם רוצה להתחבר לגמרי, ועבורם, הגוף הפיזי מגביל את יכולתם להתחבר לאור. הם לעולם אינם רוצים לחזור לגופם לאחר שהם עושים את התקשורת, ועם זאת הבורא אומר להם שיש להם עדיין עבודה לעשות עם גופם.
לכן, כאשר צדיק עושה פעולה של איחוד, הוא מקבל דחיפה מהבורא, שאומרת לו לא להתאחד לגמרי עדיין, מפני שהוא עדיין צריך לעשות עבודה בעולם.
ביום כיפור, היה אהרן, הכהן הגדול, אמור לעשות את התקשורת במשכן, המקום שבו האיחוד הזה יכול להתרחש. ולכן, הדחיפה הוכנה עבור אהרן, לא עבור נדב ואביהו. היא הוכנה כך שאהרן יוכל לעשות את התקשורת ואז להידחף חזרה לגופו בידי הבורא; נדב ואביהו לא היו חלק מהתהליך.
לכן, כשנדב ואביהו הלכו למשכן כדי לעשות את התקשורת שלהם ביום כיפור, הרצון היחיד שלהם והמטרה היחידה שלהם היו ללכת לקודש הקודשים כדי להתאחד לגמרי עם אור הבורא, אבל הם היו מעבר לתהליך הדחיפה.
למעשה, הם השלימו אותו יום את העבודה שכל אחת ואחד מאתנו חייבים לעשות. הם השיגו את רמת הדבקות המוחלטת בבורא. ומכיוון שזה לא היה חלק ממה שאמור היה להתרחש, הם לא נדחפו חזרה. הבורא לא אמר להם שנשארה להם עדיין עבודה לעשות בתוך גופם, ולכן, הנשמות שלהם עזבו את גופם. זוהי הבנה כל כך חשובה ועצומה – כל התהליך הנפלא הזה.
ביום כיפור, לכל אדם בעולם יש יכולת להשיג חיבור מושלם עם אור הבורא, כמו שעשו נדב ואביהו. הם יצרו ערוץ לדבקות – לאיחוד מוחלט – עבורנו, כדי שכל אחת ואחד מאתנו נוכל להתחבר לאור ביום כיפור.
יום כיפור הוא היום היחיד בשנה שבו כל האנשים יכולים להשיג את רמת הדבקות שרב אשלג כתב עליה, דיבר עליה, וביקש שנהפוך אותה לעבודת חיינו. כדי למקסם את מתנת היום הזה אנו חייבים לעשות חיבור עמוק עם הנשמות של נדב ואביהו. ביום שלאחר יום כיפור קרוב לודאי שלא נוכל להשיג את רמת הדבקות המירבית, אבל כל האור המדהים שאנו יכולים להתחבר אליו ימשיך להיות עמנו במשך כל השנה.