מעניין שדווקא למקצוע הכי מורכב ומאתגר בעולם ואפילו החשוב ביותר – ההורות, אין הדרכה ולימודים עוד לפני שאדם הופך להיות הורה. מובן מאליו שלפני שרופא מתחיל לרפא הוא לומד רפואה ולפני שמהנדס מתכנן בנין הוא לומד הנדסת בנין.
החברה מעודדת אותנו להביא ילדים, בציפייה שבאופן טבעי עם הזמן נהפוך להורים מוצלחים. חכמת הקבלה מלמדת ששום דבר לא קורה במקרה, בעיקר לא חינוך הילדים. ההורות היא תפקיד מורכב שדורש מאמץ, סבלנות, התבוננות ומודעות גבוהה בכדי שאכן נגדל ילדים בטוחים בעצמם, משפיעים לטובה על הסביבה שלהם ויודעים לקבל החלטות נכונות בחיים.
הקשר בין הורות מוצלחת למודעות שלנו
בחכמת הקבלה יש ידע רב ומעניין על הורות וחינוך ילדים. ההורות, כמו כל דבר בקבלה, מבוססת על המודעות שלנו. המודעות בחינוך מתחלקת לשני רבדים: הראשון הוא מי אנחנו בוחרים להיות בתור בני אדם, והשני הוא המודעות לגבי מי הילדים שלנו בתור בני אדם.
ברובד הראשון נתחיל בשאלה – למה בכלל בחרנו להביא ילדים?
הרי זה המקום שדורש הכי הרבה מאמץ, לוחץ לנו על כל הכפתורים, מוציא אותנו מאזור הנוחות ומחייב אותנו לגדול ולהשתנות.
לפי חכמת הקבלה, לפני בריאת העולם היה אור אינסוף שמילא את כל המציאות. הגדרת האור היא כאנרגיה אינסופית שמהותה להיות בנתינה אינסופית. האור ברא את הכלי (מלשון ‘להכיל’), שיהיה מסוגל לקבל את כל מה שהיה לאור להציע. בשלב מסויים הכלי השתוקק גם הוא להיות כמו האור – בנתינה אינסופית. כך, לפי הקבלה, נברא העולם בו ניתנת לנו בחירה חופשית כיצד לנהוג והאם להיות בנתינה כלפי הסובבים אותנו או לא.
הנשמה שלנו במהותה דומה לאור ורוצה רק לתת ללא תנאי, זו תחושה שטבועה בנו ובאה לעיתים לידי ביטוי גם בצורך להביא ילדים לעולם. ההורות לפי הקבלה היא המקום המרכזי ביותר בחיינו שבו אנחנו נותנים מבלי לצפות לתמורה. הנתינה הזו מתבטאת בדברים חומריים ורגשיים שאנחנו מעניקים לילדנו, אך יש אספקט נוסף וחשוב של נתינה שלא תמיד בא בטבעיות ובקלות והוא – הדוגמא האישית.
לפי הקבלה הנשמה של הילד מחוברת בקשר ישיר להוריו וניזונה מהם מבחינה רוחנית. גם הפסיכולוגיה מבינה היום שתכונות האופי ומצב הרוח של הילד מושפעות ישירות מההורים.
מבחינה רוחנית, עד גיל 13 להורים יש אחריות על כל הבחירות וההחלטות של ילדיהם והדרך העיקרית שבה הילדים לומדים מאיתנו היא דרך הדוגמא האישית. גם כשאנחנו לא מבחינים בכך הילדים שלנו מתבוננים בנו – כיצד אנחנו מדברים איתם ועם אחרים, האם אנחנו מאושרים בחיים? האם אנחנו שומרים על הבריאות שלנו? כיצד אנחנו דואגים לבית? זהו מודל החיקוי העיקרי שלהם והזיכרון החזק ביותר של הורות לדוגמא שהם מקבלים.
הקבלה מעמיקה בחשיבות של נתינת דוגמא אישית ואומרת שגם בזמנים שהילדים לא נמצאים איתנו הם עדיין מרגישים מה אנחנו עושים ויודעים האם אנחנו מקיימים את אותם העקרונות שאנחנו מחנכים אותם בהם או שלא. לכן, חשוב שנתבונן בעצמנו, בהתנהגות שלנו ומה אנחנו משדרים ומלמדים את הילדים שלנו ונוודא שהכל מסונכרן באותו כיוון – אני מתנהג כמו שאני רוצה שהם יתנהגו.
הרובד השני של המודעות הוא –מי הוא הילד שלי?
חכמת הקבלה מסבירה שעלינו לראות את הילד כנשמה העומדת בזכות עצמה עם ייעוד, תיקון ובחירות משל עצמו. “הילד הוא לא שלי, הוא שייך לאור”, ולכן יש לו בחירה להיות מי שהוא רוצה ולא להיות מחוייב למלא אחר הציפיות שלנו. לפעמים יש לנו נטייה “להלביש” לילד תכונות שאנחנו רוצים שיהיו לו או שאנחנו מפחדים שיהיו לו, כמו למשל: הילד שלי מנהיג! או הילד שלי היפראקטיבי! חשוב שנשתדל לראות את הילד בסיטואציות שונות, מבטא צדדים שונים של האישיות שלו, בכדי שנלמד לראות מי הוא באמת, ונזכור שדברים משתנים עם הזמן ואם ילד מתנהג בצורה מסויימת זה לא אומר שכך הוא ישאר לתמיד, אלא ללמד אותו ולתת לו אפשרות לגדול ולהתפתח.
הרבה פעמים גם כל אחד מההורים רואה את הילד בצורה שונה ולמרבה ההפתעה – לא בהכרח מי שמבלה יותר זמן עם הילד מכיר אותו טוב יותר – אלא, שניהם צודקים! כל אחד מהם רואה את המקום שבו הוא יכול לעזור לילד לצמוח, הוא רואה את התיקון של הילד בהקשר האישי שלו עצמו. התפקיד שלנו הוא ללמד ולכוון אותם להתגבר על האתגרים האישיים שלהם ולעודד אותם כשהם מצליחים בכך.
שאלו את עצמכם – מה המאמץ של הילד שלי? ועמתו אותו עם מצבים בהם יצטרך להשקיע מאמץ. חווית הנסיון וההצלחה יחד עם ההכוונה שלכם היא זו שמעצבת את אופיו של הילד ובונה לו דימוי עצמי גבוה.
החינוך משול לשתילת זרע – משקים, מטפחים ומשקיעים ורק לאחר שנים רבות קוצרים את הפירות. מבחינה רוחנית, זה שאנחנו לא רואים תוצאות בעולם הפיזי לא אומר שלמאמץ שלנו אין תוצאות בעולם הרוחני.
בכל פעם שאנחנו משקיעים מאמץ, מתגברים על האנוכיות שלנו ונמצאים בתהליך של צמיחה אישית ומלמדים את הילדים שלנו לעשות זאת בעצמם אנחנו משקיעים. גם אם זה לא נראה כך, כל מעשה והשקעה שלנו נמדדת ונספרת ויכולה להשפיע על הילדים שלנו גם אם נראה את זה רק בעוד כמה שנים.
בהמשך נבין מדוע ילדים מותחים גבולות ומה עלינו לעשות כשזה קורה.
מנהיגות משפחתית על פי חכמת הקבלה ומומחים להורות ומשפחה 2.1.18 – לפרטים לחצו כאן