בכל מקום בו נסתכל בימים אלו יש קישוטים חגיגיים המתנדנדים להם בפתחי הדלתות ובצמרות העצים, בחלונות ראווה ועל שלטי חוצות. מזמורי חג ממלאים את האוויר, או מתנגנים להם בבתי הקפה המקומיים ובמכולות. כמעט בלתי אפשרי שלא להסחף אחר ההילולה, ואכן עלינו לחגוג! חגיגה, אחרי הכל, היא הביטוי הכי גדול שלנו לשמחה והכרת תודה.
לפי הקבלה, חג החנוכה הוא חלון קוסמי, ערוץ הפתוח לשמונה ימים, במהלכו "האור הגנוז" מתגלה וזמין לכולנו, וכל הברכות יכולות להתגשם. אנו נוהגים לעשות כח התנגדות על שמחה וסיפוק המגיעים אלינו כתוצאה ממעשים והתנהגות שליליים שלנו. החדשות הטובות הן שאנו יכולים לגלות סוגים של ברכות וניסים המיועדים לנו דרך שינוי המוּדעות.
יש משל טוב שממחיש את הכוח של חנוכה…
מסופר על מקובל גדול אשר היה מבקש מהאנשים שהגיעו אליו לספר לו את בעיותיהם, לכתוב את שמם ואת הבעיות מולן הם ניצבים על דף נייר. המקובל אז היה מכוון על מה שהיה כתוב בדף.
יום אחד, הגיע איש אחד עם שתי פיסות נייר למקובל; האחת היתה שלו והשניה היתה של חברו. בתחילה האיש הביא למקובל את פיסת הנייר שלו ולאחר מכן את פיסת הנייר של חברו. המקובל התבונן בפיסת הנייר שהיתה שייכת לחבר ואמר: "אני רואה שהנשמה של איש זה זוהרת באור עצום."
מספר חודשים לאחר מכן, חזר אותו אדם למקובל ושוב הגיש לו פיסות נייר עם השמות שלו ושל חברו, וביקש מהמקובל לכוון ולהתפלל בעדם. אך הפעם, כאשר המקובל התבונן בשם של החבר, הוא בפירוש זרק את פיסת הנייר מידיו, וצעק: "איך אתה מעז להביא לי את השם של איש זה?? הוא איש שלילי ביותר. אינני רוצה בכלל לראות את שמו בביתי!"
האיש היה המום ואמר: "אני מאוד מבולבל. לפני מספר חודשים, הגשתי לך פתק עם אותו השם בדיוק, ואתה אמרת לי שהנשמה שלו זוהרת באור עצום. כעת, אתה אומר לי שהאיש הזה שלילי ביותר. איך זה יתכן?"
המקובל חשב כמה רגעים, ואמר: "עכשיו אני מבין מה קרה. לפני מספר חודשים כשגעת אליי לראשונה עם השם של אותו אדם, הוא הדליק את נרות החנוכה. כאשר אדם מדליק את נרות החנוכה, לא משנה כמה שלילי הוא ולא משנה כמה שליליים המעשים שעשה, אור החנוכה זורח על נשמתו. לצערי, חברך לא המשיך בחיבור זה עם האור כשהסתיים חג החנוכה. הוא ויתר, וכעת אני רואה את החושך הגדול שבנשמתו."
חנוכה הוא שם נרדף לניסים, ולנו מוקצבים שמונה ימים לגלות אותם. אך מהו נס? ואיך אנו מבינים ומגדירים מהו נס? לפי "ויקיפדיה", נס הוא מאורע מפתיע שלא ניתן להסבירו על פי חוקי טבע או מדע ושנחשב לאלוהי. או במילים אחרות, זהו מאורע, התפתחות או הישג שאינם סבירים ויוצאי-דופן. לאלברט איינשטיין יש משפט מפורסם: "יש רק שתי דרכים לחיות את חיינו; האחת היא כאילו שום דבר אינו נס, והשניה כאילו כל דבר הוא נס."
אחד האתגרים שלנו, הוא שאנו רוצים להבין כל דבר בחיינו, אנו רוצים את כל התשובות, ולעיתים קרובות אנו מטילים ספק כאשר נס קורה, משום שזהו מעבר למציאות ההיגיונית שלנו. אך זה בדיוק העניין – אנו צריכים ליצור ניסים!
עלינו להאמין ב"בלתי אפשרי"; עלינו להאמין שהכל וכל דבר אפשריים, ולשם כך, עלינו לשנות את השקפתנו על העולם. ברגע שנשנה את נקודת המבט שלנו ונעבור את המחסום של מה שאנו מחשיבים להיגיוני, כמו גם להעריך את הניסים בחיי היום-יום, רק אז ניסים יזרמו לחיינו.
אלברט איינשטיין אמר משפט מבריק נוסף – הוא אכן היה איש מבריק – רק חיים למען אחרים, הם חיים ששווה לחיות.
המטרה שבליצור ניסים בחיי כולנו, אינה מושגת רק מעצם הנס עצמו; הנס נוצר עבורנו, כדי שנוכל לעורר בתוכנו את הודאות ונהיה צינור לדבר פלאי.
אם נהיה מחוייבים לחזק ולשנות את המודעות שלנו מדי יום, רק כך נוכל לחיות חיים מלאי סיפוק. המתנה של חג החנוכה היא שאיננו צריכים לעשות דבר מלבד להדליק את נרות החנוכיה ולמשוך ברכות וניסים שאנו מבקשים למשך כל השנה. אך אם נתאמץ קצת יותר ונלך נגד הטבע שלנו, זה רק יכול להיטיב עמנו בהמשך. זה תלוי בנו. ניסים הם בידינו להשגה, אנו פשוט צריכים להאיר את הדרך אחד לשני!
היפכו מחשבה למעשה:
חישבו על דבר שאתם באמת ובתמים רוצים להגשים בחייכם, ועשו צעד להגשמתו. העריכו את הניסים שבחיי היום-יום שלכם. צפו בשקיעה. צפו בזריחה. עיזרו לגלות ניסים. התנדבו למען הקהילה שלכם – חלקו מזון צעצועים וביגוד לנזקקים, או אפילו הֵיו חונכים לילד במצוקה – ההזדמנויות לניסים קיימות בכל מקום. זה תלוי בך לעשות מעשה.