המקובלים מלמדים שבכל פעם שהתרחש אירוע משמעותי במהלך ההיסטוריה, נפתח ערוץ עבור אור, ברכות ומתנות שהתעוררו באותו זמן על מנת שיתעוררו שוב בזמן הזה בכל שנה מחדש. וזהו הבסיס להבנה הקבלית למה שאחרים מכנים 'חגים'; אנו קוראים להם 'חלונות בזמן'. כשאנו מדברים על פסח – שבעת הימים מהימים החשובים והמשמעותיים ביותר בשנה – אנו, כמובן, מתחילים עם הלילה הראשון.
אנו יודעים שמבחינה היסטורית הלילה הראשון של פסח זהו הזמן שבו בני ישראל יצאו ממצרים. המקובלים מלמדים – והאר"י, רבי יצחק לוריא מבהיר – שלא היה זה אירוע היסטורי בלבד. זה היה רגע בזמן שבו קבוצה של כמה מיליוני אנשים התאחדו ועלו מתהומות של חושך. חירות. חירות לא רק מדיכוי או משיעבוד לאדם אחר, אלא החשוב ביותר – הם התעוררו בכדי להשתחרר מבתי הסוהר האישיים שבהם הם כלואים. בתי סוהר מעשה ידי אדם, המונעים ומוזנים על ידי האגו של עצמם. והחירות האישית הזאת היא שמתעוררת מדי שנה.
רובנו לא משועבדים לאנשים אחרים ואיננו עבדים. אך למרבה הצער, רובנו, אם לא כולנו, נמצאים במידה מסוימת תחת שליטה של כוחות אחרים – לפעמים מעשה ידינו, לפעמים של המודעות שלנו ושל האגו שלנו – שמחזיקים אותנו בכאב ובחושך. שעבוד זה גם מונע מאיתנו את המתנה של אושר אמיתי שהחיים יכולים ואמורים להביא לנו, את המילוי האמיתי שיכול להביא לנו חיבור ממשי ומתמיד לאור הבורא.
כשאנו מתכוננים לפסח, זו צריכה להיות המודעות שלנו. אנו רוצים להגיע לפסח ככלי פתוח על מנת לקבל את הסיוע השמיימי, הזמין בשפיע, בכדי שנשאיר מאחור את כל מקורות הכאוס שלנו; כל מקורות החושך שלנו ונפרק אותם, נסיר אותם באופן שבו הם לעולם לא יוכלו לחזור ולפגוע בנו. לעולם לא יחזרו לשעבד אותנו, לעולם לא יחזרו לכלוא אותנו.
אחד המאמצים החשובים ביותר בעבודתנו הרוחנית לפני חג הפסח, הוא לבצע הערכה אמיתית של תחומי החיים שלנו – אלה יכולים להיות אנשים אחרים, מצבים שונים, או אנחנו בעצמנו – שמדכאים אותנו, שמחזיקים אותנו בחושך ובעצב. ראשית, עלינו להבין באמת את החלקים השליליים האלה של הווייתנו. כמובן, עלינו לעשות את כל שביכולתנו על מנת להסיר אותם, אך עלינו גם לדעת שפסח הינו מתנה עצומה שמאפשרת לנו, גם אם אין לנו את הכח, לפרק את מקורות החושך והדיכוי הללו. אנו מקבלים שפע עצום של אור שמיימי שישחרר אותנו מהשליליות והחושך שמונעים מאיתנו לממש את הפוטנציאל של הנשמה שלנו, לממש באמת את החיבור שלנו עם אור הבורא בצורתו המושלמת ואת הברכות הגדולות שמגיעות עימו.
ישנו סיפור יפהפה מהרב אשלג שיכול לעזור לנו להתכונן ולהגיע לפסח עם המודעות הנכונה. פעם אחת, אחד מתלמידיו הגיע לרב אשלג וביקש כוונות למקווה. הרב אשלג אמר לו: "אנו יודעים שהאותיות העבריות במילה 'מקוה' גם מרכיבות מילה אחרת: 'קומה'. 'קומה' זאת ההתחלה של פסוק בתורה שאומר: "קוּמָה ה' וְיָפֻצוּ אֹיְבֶיךָ וְיָנֻסוּ מְשַׂנְאֶיךָ מִפָּנֶיךָ". ואז הרב אשלג אמר לתלמיד שלו: "כשאתה הולך למקווה, תכוון שכשאתה נכנס פנימה, אתה משתחרר מכל כוחות החושך שמעכבים אותך – גם ברמה האישית וגם את העולם כולו – מלהגיע למצב הראוי לך ולברכות שמגיעות עמו". התלמיד היה נרגש מאוד. לפני שהוא הלך למקווה, הרב אשלג קרא לו שוב ואמר: "אגב, עליך גם לכוון שאם אתה יוצר את המחסומים האלה, אם אתה באופן כלשהו חוסם את האור הזה, עליך להתנתק ולהשתחרר גם מהחלקים האלה שבך".
ולכן כשאנו מתכוננים ומגיעים לפסח, המודעות שאנו רוצים להביא זו ההבנה של המתנה. עלינו לזכור שבפסח עלינו לפרוץ ולהשתחרר מכל הכוחות שמחזיקים אותנו בחושך ובעצבות, כל הכוחות שמונעים מאיתנו את הברכות הגדולות של אור הבורא, גם במהלך ההכנות ובהחלט בליל החג. אך אולי חשוב באותה מידה להבין גם שאנו רוצים לפרוץ, להתנתק ולהשתחרר מכל החלקים של עצמנו, כל חלקי האגו שלנו, שמשאירים אותנו משועבדים. כשכולנו מתאחדים בכדי למשוך את האור העצום הזה של חירות, הבינו שעלינו להסיר ולפרוץ את כל החלקים של עצמנו ושל העולם שמגבילים את האור העצום של הבורא מלהתגלות בחיינו ובעולם שלנו. כך שכשאנו עושים את התקשורת בפסח, אנו יוצאים עם חירות גדולה. אנו יוצאים בתור אדם שונה, כשכל החלקים האלה מפורקים ומנותקים מאיתנו, ומשאירים לנו את הנשמה ואת הכלי הטהורים בכדי שנוכל לקבל אינסוף של אור, ברכות ושמחה בחיינו.
חג שמח!
מיכאל