לחוות את המוות כל יום
נדב ואביהו, שני הבנים של אהרן, הגיעו לרמה של "אחרי מות", אחרי המוות, הרמה של ניצחון על המוות. איך הם ניצחו את המוות? בכך שהרגישו את המוות כחדור באור הבורא. לכן אומר הזוהר שהם הסירו מעליהם את המוות, ויצרו עבור כולנו פתח להסיר את כוח המוות מחיינו ומכל העולם.
הזוהר מסביר שיש שלושה עשר ערוצים שדרכם מגיעים לעולם הזה חסד ואור. לכל אחד מהם יש שם שמציין את האור שבתוכו, והשם השביעי מבין שלושה עשר השמות הללו הוא השם שממנו נובעים החיים, והוא נקרא "ואמת".
המקובלים מלמדים שכאשר אתם יכולים לעורר את ההיבט הזה מתוך 13 המידות הנקרא "ואמת", מה שמתרחש נקרא הארת הפנים של אור הבורא אל אותו אדם. בתקשורת שנקראת "ברכת הכהנים", הברכה שניתנת לאדם על ידי הכהנים וגם אנו משתמשים בה כדי למשוך ברכות, אנו אומרים, "יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ". ההתעוררות הזו יכולה להתרחש רק באמצעות הערוץ השביעי מבין שלושה עשר הערוצים הנקרא "ואמת"; והדרך היחידה לעורר את "ואמת", הדרך היחידה לעורר את הערוץ הזה, היא לחוות את המוות ולמשוך את אור הבורא אל תוכו.
כפי שאנו יודעים, כל אחד מהאבות הוא ערוץ לסוג אחר של אור. אברהם, למשל, הוא ערוץ לחסד, העמוד הימני, ואהרן הוא ערוץ לעורר שלום. נדב ואביהו היו הערוצים לעורר את היכולת לשנות מוות ל"ואמת", פתח לכוח החיים.
אני רוצה לשתף אתכם במשהו שלמדתי בפעם הראשונה עם הרב לפני כ-25 שנים. בתלמוד עשר הספירות, מדבר הרב אשלג על כך שאפילו לאחר שהצדיקים, אלה שבאמת הביאו את עצמם לידי שלמות, עזבו את העולם, הם לא נחים. אפילו לאחר שעזבו את העולם הזה, הם המשיכו את תהליך המוות. בואו ננסה להבין מה פירוש הדבר. כאשר אדם צדיק עוזב את העולם וממשיך את תהליך עליית הנשמה שלה או שלו מרמה אחת לשנייה, הוא טועם קצת מהיבט המוות עד שהוא מוכן לעבור לרמה הבאה.
וישנן אינסוף רמות, מפני שלא משנה איפה אנחנו נמצאים, האור שמעבר הוא אינסופי. הצדיקים, אפילו לאחר שעזבו את העולם, מתעלים לרמה גבוהה יותר בדיוק כפי שעשו כשהיו בחיים, יום אחרי יום; כל רגע היה עבורם התעלות מרמה אחת למשניה. ובתוך כל מצב של התעלות, לפני כל מצב של התעלות, היה טעם המוות. הם טעמו את היבט המוות כל פעם שבה התעלו לרמה אחרת.
זה אחד הסודות של השבת הזו. למען האמת, אם אתם רוצים לדעת אם אתם נמצאים בדרך החיים, עליכם לחוות מוות כל יום. מה פירוש הדבר? הרצון לקבל לעצמו בלבד מפריד אותנו מאור הבורא. והרצון לתת מחבר אותנו לאור הבורא. הכלי שיש לנו קטן מכדי לקבל את שלמות כל אור הבורא, לכן עלינו להגדיל את הכלי שלנו; וכיצד אנו עושים זאת? הכלי מתמלא או על ידי הרצון לקבל לעצמו בלבד על ידי אור הבורא.
כדי למלא אותו באור הבורא, אנו חייבים להרוג היבטים של הרצון לקבל לעצמו בלבד. כשאנו הורגים היבטים של רצון לקבל לעצמו בלבד, אנו חווים בכך היבט של מוות, ובכך מאפשרים ליותר אור של הבורא להיכנס פנימה.
לכן, אם נוכל להרוג היבט אחר היבט ולהבין שהסיבה לכך שאנו מרגישים כאב כאשר אנו עושים זאת היא מפני שזה מוות של הרצון לקבל לעצמו בלבד, ואנו מאמצים את הכאב ונרגשים ממנו, ואז אנו מביאים את אור הבורא אל תוך המוות, עושים את "ואמת", מעוררים את הערוץ השביעי, ומושכים חיים לעצמנו.