פרשת קורח תשע"ד
נאמר שאחרי שקורח נפל, האדמה בלעה אותו; זה מאוד חשוך, סוף עצוב. ויש גם קצת בלבול לגבי העניין הזה. קורח, כפי שמסביר הארי ב"ליקוטי תורה", היה למעשה חלק של העולם העליון – משה היה חלק מתוקן של העולם העליון וקורח היה חלק לא מתוקן של העולם העליון. ונאמר שכאשר קורח נפל, היא לקח על עצמו את ההיבטים השליליים של נשמת קין.
שמעתי דבר נפלא – כאשר קין הרג את הבל, קין לא ידע שיש בכלל מוות. אף אחד מעולם לא מת, לכן הוא אפילו לא היה מודע למושג הזה. ולכן, למרות שכעס על אחיו הבל ורצה להכות אותו, הוא לא חשב שיש בכלל אפשרות שהוא לא יקום, לכן כאשר הכה את הבל, הוא ציפה שיקום מהאדמה. במדרש נאמר שקין ישב שם ימים שלמים ובכה: "הבל, קום!" ונאמר שכאשר המשיח יבוא, כל האנשים שפגעו באנשים אחרים, ובוודאי אנשים שרצחו אנשים אחרים, ילכו לקברים של האנשים שהרגו, יבכו עליהם ויתחננו שיקומו, והם יקומו. וקין ילך לקבר של הבל ויקים אותו לתחייה.
הרצח הראשון בהיסטוריה היה הרצח של הבל, ולכן גם הקבורה הראשונה, הלוויה הראשונה בעולם הייתה הלוויה של הבל, והאדמה הייתה צריכה לפתוח את עצמה לקבל אל תוכה את גופו. אבל האדמה אינה רוצה זאת – היא אינה רוצה את החושך של רצח ומוות – לכן נגרמה לאדמה כמות עצומה של כאב כשהייתה חייבת לבלוע את גופתו של הבל. ומכיוון שלקורח היה היבט של נשמת קין בתוכו, הוא נבלע על ידי האדמה כאשר הוא מת; ולכן, הבליעה הזו, מותו של קורח, הוא למעשה תיקון הרצח של הבל בידי קין.
לכן, אם נסתכל על כך מפרספקטיבה רחבה יותר, לא רק של מאות שנים או כל כמות השנים של יחסי הגומלין בין משה וקורח, אלא אם תוכלו להתבונן בעניין מנקודת ראות של אלפי שנים, קורח היה חייב להיהרג בידי משה כדי לתקן את נשמתו. כדי שקין, שחזר לעולם כקורח, יוכל להיתקן, הוא היה חייב להיהרג בידי הבל, שחזר לעולם כמשה. וכדי לתקן את האדמה מכאב הרצח, קורח היה חייב להיבלע באדמה.
לכן, שכחו כל מה שלמדתם על הפרשה הזו עד כה. חיי קורח היו חייבים להסתיים בצורה שהסתיימו כדי לתקן מה שעשה לאחיו הבל בגלגולו הקודם כקין. לכן כאשר אתם מבינים זאת בצורה כזו – שמה שמתרחש כאן אינו סיפור ם של קורח ומשה, אלא למעשה התיקון של קין על רצח הבל – עכשיו לא כל כך עצוב שקורח נבלע באדמה ונהרג בעקיפין על ידי משה… מפני שהוא היה צריך את התיקון הזה.
יש כל כך הרבה רמות ועומק של יופי בפרשת קורח. אנו יודעים, למשל, שתיקון קורח מתחיל גם עם הנביא שמואל, שהיה צאצא שלו. אנו גם יודעים שדתן ואבירם, שני המנהיגים האחרים, התגלגלו בפרות ושוורים שהקריב אליהו כדי להוכיח את קיום הבורא לנביאי הבעל. זה סיפור נפלא, שבו הם מחליטים שהם רוצים לחזור לעולם בתוך החיות האלה כדי להתחיל את התיקון שלהם.
לכן הרעיון הוא שכאשר אנו מתחילים לראות את החיים שלנו מזווית הראייה הזו, אנו באמת מתחילים לקבל יותר הערכה לגבי עצמנו. בדרך כלל אנו חושבים שהסיפור שלנו מכיל רק את מספר השנים שאנו חיים כאן. אבל זה אינו נכון. הסיפור שלנו הוא סיפור של אלפי שנים; מי יודע כמה גלגולים וכמה כאב וסבל עברה הנשמה שלנו רק כדי להיות כאן ברגע הזה?
כאשר אנו מתבוננים בסיפור של קין והבל – וכולנו, ברמה זו או אחרת, חלקים של קין ושל הבל – אנו מתחילים להבין שהסיפורים של חיינו הנוכחיים והמצבים שאנחנו מוצאים את עצמנו בהם והאנשים שמקיפים אותנו והסיפורים שלהם אינם רק מהזמן הנוכחי. הם סיפורים שנמשכים מאות ואלפי שנים. אם נעריך זאת באמת ונתחיל לראות את סיפור קורח ומשה מזווית הראייה הזו, ונתחיל לראות את החיים שלנו מתוך זווית הראיה הזו, אז נוכל להתחיל לראות את האנשים שבאים לחיינו כהזדמנות אחרת לגמרי.
המרכז לקבלה בפייסבוק