הי מוניקה,
תודה על המייל המזמין אותנו לכתוב לך.
השבוע, ביום שני, הייתי בשיעור שלך שהתקיים בניו יורק. רציתי לחלוק חוויה אישית בשיעור, אך חששתי לשתף ברגשותיי מול כולם.
ליבי נשבר בגיל צעיר בגלל אהבה.
בחלוף 11 שנים התאהבתי שוב באדם ששבר את ליבי. אני לא מבינה איך הרשיתי לאותו אדם לעזוב אותי פעמיים, איך יכולתי להתאהב בו שוב ולהיות פתוחה שוב לכזה כאב, שלקח לי לפחות 7 שנים להתגבר עליו, בהנחה שאי פעם באמת התגברתי עליו.
חשבתי שהיינו מאוהבים ושהייתה בינינו אהבה. איני יכולה להסביר מדוע אהבתי אותו. הרגשתי שהוא הנשמה התאומה שלי. מאז שהתאהבתי בו בלי לקבל אהבה חזרה, אני מרגישה שזה בלתי אפשרי עבורי לאהוב באמת. אני מרגישה ש”להיות מאוהבת” במישהו הוא לא משהו שאני יכולה לחוות.
אני יודעת שלאנשים אחרים יש אהבה אמיתית, אני רואה זאת ואני מאמינה שזה אמיתי. אני סומכת עליהם כאשר הם מעידים על כך ואני יכולה בכנות להרגיש זאת כשאני בסביבתם (יש זוג מבוגר בבית הכנסת אליו אני הולכת שעדיין מאוהב כמו זוג צעיר אחרי שנים של זוגיות).
באשר אלי, אני פשוט לא חושבת שיש “אהבת אמת” בקלפים שלי. אני, למרבה הפלא, מתאהבת בכל אחד מאוד בקלות, גם באנשים שיש להם רק השפעה קטנה מאוד על חיי – בחור שרק הכרתי, מכּר, אנשים שאני מכירה ברמה שטחית – ואפילו לא מישהו שאני באמת מכירה לעומק.
ברגע שאני מכירה מישהו לעומק, אני מגיעה למסקנה שהוא לא מתאים לי.
נראה לי שהאנשים היחידים שאני סבורה ש”ראויים” למעלותיי – מישהו שאני חושבת שהוגן לאהוב (כאילו שאנו “שווים” במציאות כפי שאני רואה אותה) – יהיו תמיד אנשים שאני בקושי מכירה. מי שאני יודעת שוודאי לא ירצה להכיר אותי, ולא משנה מהן הסיבות.
אני מרגישה שאני לא ראויה לאהבה. אני רואה שאני מתנדנדת בין יהירות / תחושת בעלוּת לבין חוסר ביטחון, והדבר הכי מפחיד עבורי הוא שאיני יודעת מהו הרגש הבסיסי יותר אצלי.
כל תובנה או הארה שלך יהיו מוערכים וחיוניים לי ביותר. אני מחפשת אהבה, מקווה להיות “מאוהבת מעל הראש”, בחיפוש אחר הנשמה התאומה שלי.
קוראת יקרה,
בקוראי את מכתבך אני מרגישה שיש פרק נסתר בחייך, שמקדים את הפרק שחשפת בפניי במכתבך.
מאחר וחסרה לי האינפורמציה הזו, אני מרגישה קצת בחשיכה בבואי לענות לך.
ובכל זאת, אנסה לענות.
כשסיימתי לקרוא את מכתבך, היה ברור לי מדוע בחרת, לאחר 7 שנים, להתאהב שוב באדם שכבר שבר את ליבך, ואני מסכימה עם תחושתך כי לא התגברת עליו במהלך השנים.
בסוף מכתבך כתבת: “אני לא חושבת שיש ‘אהבת אמת’ בקלפים שלי” ושבעיקרון אינך חושבת שאת ראוייה להיות נאהבת. אם זוהי האמונה הבסיסית שלך כלפי עצמך, את עלולה להפוך אותה לתמונת מראה של מציאות שלך, ולכן תמשיכי לבחור באנשים שלא מעריכים אותך ואינם מתנהגים אלייך כראוי.
אני מרגישה שאמונה זו לגבי עצמך הייתה נטועה בך הרבה לפני שהגיעה אותה התאהבות חד צדדית ושרכשת אותה מתישהו בילדותך או בנעורייך.
החדשות הטובות הן שמחשבה היא רק מחשבה, ושמחשבה ניתן לשנות.
כיצד עושים זאת?
עלייך להיות קשובה למחשבות שאת חושבת, בעיקר על עצמך, ולזכור שמערכת היחסים היחידה שעלייך לעבוד עליה באמת היא מערכת היחסים שלך עם עצמך.
אם היה לך מספיק אכפת מעצמך כדי לכתוב מכתב זה, הרי שכפי שכתבת בסוף מכתבך, את כן רוצה להיות נאהבת ואת רוצה להצליח במציאת אהבת האמת לה את ראויה.
הדבר העיקרי שכדאי שתעשי כדי להשיג זאת הוא לצאת מדפוס המחשבה שהתרגלת לחשוב על עצמך. וזה דורש עבודה ומאמץ.
בכל פעם שעולה לך מחשבה כדוגמת:
- “זה לא אפשרי להיות באמת נאהבת.”
- “להיות מאוהבת במישהו לא קיים עבורי.”
- “אינני ראויה לאהבה.”
עצרי באותו הרגע, ואמרי לעצמך בקול: “אלו שקרים שאני לא מוכנה להגיד לעצמי עוד.” ואז אמרי לעצמך בדיוק את ההיפך, כמו למשל:
- “קל לאהוב אותי.”
- “להיות מאוהבת מגיע אליי וממני בקלות.”
- “אני ראוייה.”
אני מבינה את הכאב ואת שיברון הלב שחווית, אך את גם יכולה ללמוד לשחרר זאת. אהבות ראשונות תמיד קשות, ובדרך כלל התחושות שהן טבעו בנו נותרות איתנו לנצח, כיוון שמדובר באהבה הראשונה מיני רבות.
באהבה רומנטית ראשונה יש אלמנט קריטי: זו הפעם הראשונה והיחידה שאי פעם היית מאוהב, ומעולם לא נשבר לך הלב. יכולות להיות לך מערכות יחסים טובות יותר אחרי, אך לעולם תזכור את האהבה ששברה את ליבך.
נכון שהאהבה הראשונה שלך עלולה להגדיר מהי משמעות האהבה בשבילך, וכל מערכת יחסים שתגיע אחריה, תושפע מהחוויה הראשונית הזו, בין אם את מודעת לכך ובין אם לא. יחד עם זאת, זכרי שהשיעורים שלנו באהבה אינם מתחילים באהבה הראשונה כי אם בילדות המוקדמת, ונמשכים לאורך חיינו כמתבגרים עם הורינו.
אכן, חוויות ההתבגרות שלנו – הטובות יותר והטובות פחות – משאירות חותם על נשמתנו ומעצבות את מערכת האמונות והציפיות שלנו לגבי איך לתת ולקבל אהבה ואף על פי כן, את יכולה להבין שאת יכולה לחוות אהבה בדרך אחרת לגמרי.
נפלא שאת מחפשת אהבה ורוצה להכניס אותה לחייך, אך זכרי שלא תוכלי למצוא אותה כאשר את דבקה במערכת האמונות הישנה שלך.
עלייך לשנות אמונות ישנות, שכבר לא מתאימות לך ולא משרתות אותך ולהרגיש שאת באמת ראויה לאהוב ולקבל אהבה.