הזוהר אומר לנו שלושה דברים חשובים מאוד כשאנו מתכוננים, עובדים ובאים לפסח. הזוהר אומר שהמצה, הכלי להשתמש בו בפסח, מייצגת "מצה ומריבה", שפירושה מלחמה עם הצד השלילי, ושהמצה היא "מישלה דאסוותא", "לחם של רפואה", וגם "מישלה דמהימנותא", "לחם של ודאות."
אנו יודעים שהזוהר מלמד שבבסיס המהות של האור והמתנה של החיבור נמצאים שלושת המימדים האלה. לכן, הייתי רוצה לדבר קצת על כל אחד מהם, כדי שנוכל כולנו להגיע למודעות של פסח יחד, אם אותו רצון ועם אותו מיקוד.
ראשית, אומר לנו הזוהר, שהמיקוד של פסח, המודעות שעמה אנו באים, והכלים בהם אנו משתמשים, כולם נועדו לקרב עם הצד השלילי. בראש השנה, למשל, אנו מנסים להתחמק מהדין של הצד השלילי. אבל פסח הוא למעשה הזמן היחיד שבו יש לנו הכוח והרשות להילחם ישירות עם הצד השלילי; וכל הכלים של פסח, נמצאים שם כדי לעורר בתוכנו ולאפשר לנו לקבל את אור הבורא ואת הכוח להילחם ולחסל את הכוח של הצד השלילי. זוהי המודעות הראשונה, המתנה הראשונה, הכוח הראשון שאנו מקבלים בפסח, וזה אומר שאם נעשה את התקשורת הזו ביחד ונכון, הכוח השלילי שבחיינו ובעולם ייעלם.
ההיבט השני שהזוהר מדבר עליו הוא "מישלה דאסוותא", אוכל של רפואה, שהוא די פשוט. זה אומר שאחת המתנות הגדולות של אור הפסח יבואו באמצעות התקשורות שנעשה והמודעות שיש לנו, אנו נתעלה כדי להיות מוכנים למשוך אור גדול של רפואה לעצמנו, לעולם ולאחרים. לכן, אם נעשה את התקשורות נכון, ונעשה אותן עם אותה מודעות, אז חיינו וכל העולם יקבלו יכולת הרבה יותר חזקה להביא רפואה ולחסל מגפות…וכל זאת בזכות האור שנגלה בפסח.
ועכשיו, ההיבט השלישי, שהוא אולי החשוב ביותר. הזוהר מכנה את הזמן הזה, ואת המצה, הכלי שבו אנו משתמשים, "מישלא דמהימנותא", "לחם של ודאות." פירוש הדבר הוא שאור הבורא מאיר אלינו למטה באופן שאינו מאיר בשום תקופה אחרת בשנה, באמצעות הכלים, המודעות וההתכנסות יחד, ונותן לנו את היכולת להיות הרבה יותר בוודאות. באמצעות הודאות, אנו יכולים לזכות בחיבור הרבה יותר גדול לאור הבורא.
שוב, זה אומר שאם נעשה את התקשורות נכון בפסח, אז אנו עצמנו, אחרים וכל העולם, נקבל יכולת הרבה יותר גדולה להגיע לידי ודאות באור הבורא, ואנו יודעים שזה מה שמביא את שפע האור ואת הברכות אל חיינו.
אם כן, שלושת ההיבטים האלה הם המודעות שבה אנו רוצים להתכונן, המודעות שאיתה אנו רוצים להגיע לפסח, והמודעות של האור והברכות שאנו רוצים לקבל במהלך התקשורות שלנו.
ביחס להתכנסות של כולנו יחדיו, יש לימוד מהמקובל הגדול רבי משה חיים לוצאטו. הוא אומר שכאשר אנו מתכנסים יחד, המודעות שבה אנו באים היא כזו שאנו יוצרים משכן רוחני; המודעות של כל האנשים שמתכנסים יחד יוצרת למעשה מבנה רוחני. חוזקו של המבנה, חוזק האחדות, תלוי בחוליה הרופפת ביותר, וזה אומר שהאדם עם המודעות הנמוכה ביותר יהיה המודעות של המבנה המשותף. ואם נבין זאת, נבין גם שהאחריות שלנו כשאנו מתכנסים יחד היא לעבוד לא רק עבור עצמנו, אלא עבור העולם כולו.
ככל שגדלה המודעות שלנו כקבוצה – להבין שהכוח והמבנה שאנו יוצרים יהיו הגורם הקובע של כמות האור שנוכל לגלות לעצמנו ולעולם – תגדל, יש לקוות, בתוך כל אחת ואחד מאתנו האחריות לא רק לבוא מוכנים, אלא להישאר במצב נעלה של מודעות, בהבנה ובבהירות שהעבודה שאנו עושים יחד יוצרת את המשכן לאור הבורא. והכוח של המשכן הזה, הכוח של המבנה הרוחני שאנו הולכים ליצור יחד, תלוי במודעות של כל אחת ואחד מאתנו. בעזרת השם, תהיה לנו הזכות לבוא עם המודעות הזו, לבוא עם האחריות הזו, וביחד, נעורר, נגלה וניצור כמות עצומה של אור; אור שיסלק ויחסל את הכוחות השליליים, אור של רפואה, אור של ודאות.
חג שמח.