האם הייתם אי פעם במצב שבו אתם ואדם אחר הייתם עדים לאותו אירוע, ובכל זאת ראיתם אותו בצורה שונה לגמרי? או אולי ראיתם שני אנשים מדברים בשפה זרה וחשבתם שהם נראים כעוסים, אבל למעשה הם היו מאוד נלהבים?
כאשר אני חווה מצבים כאלה, זה מזכיר לי את העובדה שכבני אדם, אנו לא תמיד רואים דברים בבהירות. לכל אחת ואחד מאתנו יש דעות קדומות, השמורות במוחנו המודע או הבלתי מודע, שיוצרות עדשות שדרכן אנו “רואים” את העולם הזה. כפי שאומר הפתגם: “אנו לא רואים דברים כפי שהם, אנו רואים דברים כפי שאנו”.
זה מתאים לפרשת השבוע הזה, מכיוון ששמה הוא “ראה”. באמצעותה, אנו מקבלים את האנרגיה לבנות ראיה רוחנית ולשמור עליה. זה גם השבוע שבו הרב נולד, לכן יש בו כוח ומשמעות נוספים עבור כולנו במשפחה הרוחנית העולמית הזו.
כאשר משה אומר לבני ישראל “ראה”, הוא למעשה אומר להם: “ראו אותי, מי אני, איך אני חי, איך אני מתקיים.” אבל הוא אינו מתייחס לדברים החיצוניים. כן, משה היה גבוה, מרשים וצעיר – כאילו לא הזדקן ביום אחד מאז עזב את מצרים. הוא גם היה עשיר ואינטליגנטי. אבל הוא רצה שבני ישראל “יראו” כיצד הוא דבק בבורא. הוא ידע שבלי האור, הוא שום דבר. והוא לעולם לא איבד את “ראית” המודעות הזו, לא משנה מה.
בחיינו, כאשר הדברים מתנהלים כרצוננו, או כשאין לנו צרכים מידיים, קל לא לראות מי מאפשר לנו את כל הברכות. קל גם לראות מישהו אחר, אולי אדם עשיר, יפה ומפורסם, ולחשוב: “הוא עשה את זה!” ולבנות בתוכנו את הקנאה או העצב הסמויים לגבי מצבנו הנוכחי בחיים. או אולי להתחיל להפוך אותו לאליל ולהעריץ אותו באופן השולל את האור היקר של מהותנו ומתעלם ממנו. אבל הבורא רוצה שנהיה אתו ברגעי הדיכאון שלנו. והוא לא שם אותנו כאן כדי שנרצה להיות מישהו אחר. הוא ברא אותנו לקבל את המילוי המוחלט שבא באמצעות העובדה שאנו כפי שאנו, מטפסים בסולם הרוחני שלנו, וחולקים מה שבאנו הנה כדי לחלוק.
השבוע אנו מקבלים מתנה רבת עוצמה, שהיא הראיה הרוחנית, “לראות” שהנסיבות שלנו אינן מקריות. זה המבחן שלנו. למעלה או למטה, גבוה או נמוך. בואו נעשה את החיבור שלנו למקורנו לעדיפות הראשונה שלנו. כאשר זוהי המודעות שלנו, אז לא משנה מה יקרה, אנו לעולם לא נוכל ליפול.