“זה, מעל לכל, חייב להאיר את האני האמיתי שלך.”
מלות החכמה הללו מאת ויליאם שייקספיר משקפות את האמת המתמדת של האנושות.
בעולם הפיזי שלנו, שבו קונפורמיות היא הנורמה, קשה כל כך להיות מי שאנחנו, לבטא את המהות הפנימית ביותר שהיא הלב שלנו, ובכל זאת, זה כל מה שהבורא מבקש באמת מאתנו. דרוש אומץ גדול מאוד להיות אנו עצמנו.
בקריאת פרשת השבוע הזה, פרשת “משפטים”, אנו מוצאים שהיא מדברת על חוקים חברתיים האומרים לנו איך ואיך לא להתנהג, וכוללת את חוקי העבדות. ובפרשת השבוע שעבר, פרשת “יתרו”, אתם יכולים גם להיזכר שהראשונה מבין עשרת הדברות הייתה ההצהרה: “אנכי ה’ אלוהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים.”
מדוע מוקדש חלק גדול כל כך של התורה לנושאים המביכים של עבדות ושעבוד – אותם היבטים בהיסטוריה שאינם רלוונטיים לגבינו היום, לפחות כמבנה חברתי מקובל? הרב ברג היה אומר לעתים קרובות שאם היה קורא את סיפורי התורה המביכים כפשוטם, ייתכן מאוד שלעולם לא היה ממשיך בלימודיו. אבל הרב למד מהמורה שלו שכל ניואנס של כל מילה בתורה מוצף במשמעות נסתרת שמעניקה מטרה ושיטה לחיים.
הזוהר מגלה שאת מושגי העבדות והשעבוד, כמו כל המושגים שבתורה, אין להבין כפשוטם. מכיוון שהם מייצגים היבטים של הטבע האנושי שאנו אמורים להילחם בהם ולנצח אותם, כדי שנוכל לגלות את הטבע האמיתי שלנו. אם נתבונן אל תוך עצמנו נוכל לגלות שיש זמנים שבהם אנו באמת חיים בשעבוד ובעבדות. האם אין כולנו משועבדים במידת מה למשהו – בין אם לכוח, לעושר, לידע, לשליטה, או לאישור של אחרים? לכל אחת ואחד מאתנו יש רצונות המניעים אותנו למקום שבו אנו לא באמת חופשיים. כמה פעמים אנו פוחדים לומר מה שאנו באמת מאמינים בו מפני שכל כך חשוב לנו כיצד העולם תופס אותנו? אני חושבת שאנו כל כך עסוקים בניסיון להיראות טובים עד שאנו שוכחים שהמהות שלנו היא להיות טובים.
מכיוון שכאשר אנו עצמנו, אנו יכולים לגלות את הניצוץ המיוחד והאמיתי של הקדושה שהבורא החדיר והשקיע בנו כדי שנוכל להקרין ולהפיץ אותו בעולם.
השבוע, זכרו בבקשה שלאף אחד אין ניצוץ הבורא שיש בכם. השליחות הרוחנית שלכם, אם תבחרו לקבל אותה, היא למצוא את הדרך לגלות אותו. אל תפחדו להיות מי שאתם, או לאפשר לאחרים להיות מי שהם. היו מי שנולדתם להיות. מפני שאף אחד, אבל אף אחד, לא יכול להיות מי שאתם – כמוכם. תנו לאור שלכם להאיר חזק וברור.