כתלמידי קבלה, אנו לומדים שהילולה של צדיק היא זמן של חגיגה ולימוד, מכיוון שמתנה גדולה זמינה לכל האנשים ביום הזה. כשאנו לומדים על חייו ועל כתביו, אנו יכולים להתחבר לשפע האור שהארי גילה במשך חייו עלי אדמות. כדי לעזור לנו בחיבור הזה, הייתי רוצה לחלוק עמכם אחד מהסיפורים החביבים עלי על הנשמה הקורנת הזו.
נאמר שהארי היה ילד עילוי. מגיל צעיר מאוד הבין את עומק הידע הרוחני שאחרים נזקקו להרבה שנים כדי להתחיל לתפוס. כשהגיע לגיל 30, רכש מספיק ידע בקבלה כדי להיחשב למורה רוחני, למרות שלא היו לו כלל תלמידים. נכתב שהוא הונחה לנסוע לצפת, שם יפגוש את תלמידו היחיד, רבי חיים ויטאל. שלא כמו מורים קבליים אחרים שהיו להם הרבה תלמידים, הארי נועד ללמד רק את חיים ויטאל, והיה זה תפקידו של חיים ויטאל להעלות על הכתב את הלימודים האלה, שנעשו ל- 18 הכרכים הידועים ככתבי הארי, סט של ספרים לבנים שאתם רואים במרכזי הקבלה בכל רחבי העולם.
חיים ויטאל היה כבר מורה רוחני ידוע עם הרבה תלמידים. אבל הוא נרדף על ידי חלום שבו נאמר לו שעליו ללכת לצפת ושם יפגוש את המורה שלו, הארי. "יש כאן הרבה מורים", הוא חשב. "הרבה מורים, ויש לי הרבה תלמידים. מדוע שארצה לעקור את חיי וללכת לצפת?" ועם זאת, החלום המשיך. יום אחד, בעודו לומד בזוהר, הגיע לפסוק שלא הבין, ואף אחד סביבו לא יכול היה לתת לו את ההסבר. אז החליט שאולי זה הזמן לנסוע לצפת אחרי הכל, ולמצוא את המקובל.
כשהגיע לצפת, נכנס חיים ויטאל לחנות מכולת, ושם, ראה זה פלא, מצא את הארי משרת אנשים ומגיש להם תפוחי עץ, אגסים וכדומה. חיים ויטאל היה המום, ולמען האמת מאוכזב מאוד. הוא נסע רחוק כל כך כדי למצוא מורה רוחני נעלה, לא עוזר בסופרמרקט. בדיוק כשהחליט לעזוב, שאל אותו הארי, "אפשר לעזור לך?" חיים ויטאל התעקש שלא, חושב שבודאי עשה טעות, והוא הולך הביתה. כאשר הסתובב לעבר דלת היציאה, אמר לו הארי, "אינך רוצה לשאול אותי שאלה המתייחסת לקטע מהזוהר?" מאותו רגע ואילך, הם לא נפרדו למשך שלוש שנים, עד שהארי עזב את העולם.
המסר שאני קיבלתי מהסיפור הזה הוא, שהאופן שבו הדברים נראים בעולם הפיזי הזה יכול להטעות. פעמים רבות מדי אנו שופטים ספר על פי העטיפה שלו. אנו כל כך מהירים להחליט מי האדם הזה או לשפוט מצב על בסיס הרושם הראשוני. המודעות הזו היא משהו שהארי לא רק ידע, אלא גם חי אותה. הקרבנות שהקריב הארי בחייו כדי לגלות את החכמה שאותה לא יזכה לראות הם רבים מספור. ועם זאת, מעולם לא הרגיש שהכאב שהוא סובל היה לו לנטל. הדבר היחיד שעניין אותו היה לגלות אור. המיקוד שלו היה לא על העולם הפיזי, אלא על העולם הרוחני. הארי לא רק לימד רוח על החומר, אלא חי זאת.
אני מזמינה את כולם להדליק נר ולעשות מדיטציה כדי להתחבר לארי. כשנעשה זאת, החיבור הזה יוכל לעזור לנו לחפש בלהט את הדברים החשובים ברוחניות ולהפסיק לשפוט ולבקר מה שאנו רואים באופן פיזי, כדי שנוכל לחוות רמה גבוהה של מודעות ולגלות את האור שרק אנו נועדנו להביא לעולם.