“הַכְנָסַת אוֹרְחִים אַל תִּשְׁכְּחוּ, כִּי יֵשׁ אֲשֶׁר הִכְנִיסוּ אֶל בֵּיתָם מַלְאָכִים מִבְּלִי לָדַעַת זֹאת.” [אגרת אל העברים, הברית החדשה, פרק יג’, פסוק ב’]
תמיד אהבתי את ספרו של ויקטור הוגו “עלובי החיים”, מכיוון שבו נגאל הגיבור בעזרת מעשה אחד של חסד.
הדמות הראשית שבספר היא ז’אן ואלז’אן, אסיר שנכלא למשך 19 שנים בגלל שגנב כיכר לחם עבור אחותו הרעבה.
בסצינת הפתיחה, ואלז’אן, שזה עתה שוחרר מהכלא ונודה מהחברה, נלקח תחת חסותו של הבישוף מיוריאל, אדם מכניס אורחים, נדיב ומסביר פנים, עליו כותב המחבר:
“העצב ששרר בכל מקום היה רק תרוץ לחסד אין קץ”.
ואלז’אן המפוחד, המריר והמיואש מהחיים, גונב כלי כסף מהבישוף הנדיב ונעלם בחשכת הליל. עד מהרה הוא נתפס על ידי שוטרים שמחזירים אותו אל ביתו של הבישוף כדי שיחזיר את כלי הכסף הגנובים. אבל כאשר השוטרים אומרים לבישוף שמצאו את כלי הכסף בתיקו של ז’אן ואלז’אן, אומר להם הבישוף שהוא נתן אותם במתנה לואלז’אן. ואז הוא גוער בואלז’אן על שלא לקח גם את פמוטי הכסף.
כאשר השוטרים עוזבים, אומר הבישוף לואלז’אן להשתמש בכלי הכסף כדי להיות לאדם טוב ומכובד. וברגע זה של חסד אין קץ, של טוב לב ללא כל תנאי, פונה לבו של ואלז’אן לקראת האור. במשך שנים סבל מכעס ומרירות בגלל שנכלא למשך שנים רבות כל כך על מעשה פעוט כל כך. עכשיו, בסצנה הזו, מתחדשת ומשתקמת אמונתו. זרם של סליחה ומחילה ממיס את חשכת לבו. נדיבותו של הבישוף מנקבת את השריון הסובב את לבו, ורוחו מתעוררת. בהמשך הספר אנו רואים כיצד מעשה החסד הזה משפיע על עוד הרבה אנשים ומשנה אותם לטובה.
לפעמים אנו חושבים שאין שום דרך לשנות את המצב לטובה. כבר עבר יותר מדי זמן, אולי סבלנו מעוול מתמשך, או אולי הרגשנו שיש לנו זכות לדבוק בכעס ובמרירות שלנו. לפעמים אנו נופלים לתוך אשליה של ייאוש וחוסר אונים, שוכחים שאור הבורא הכל יכול, הכולל כל, נמצא אתנו בכל נסיבות שהן. אבל הסיפור הזה מראה שברגע אחד, יכול מעשה אחד של נדיבות, של חסד, להפוך כל דבר על פיו. יתרה מזו, לכל אחת ואחד מאתנו יש הכוח להיות אותו כוח מרפא של חסד עבור מישהו אחר.
השבוע הזה, תלמידים של מרכזי הקבלה יתאספו בסוכות בכל רחבי העולם כדי למשוך את האנרגיה הזו של חסד, נדיבות ואהבה עבור כל אומות העולם. סוכות הוא פתח קוסמי שדרכו האהבה הזו תזרום אלינו ממרום כנהר שיכול לכבות ולשים קץ לאנוכיות ולכאב השורפים ומכלים את האנושות.
מי ייתן ולבנו יהיה פתוח כדי שנוכל להשתנות באמצעות זרם האור הזה, כדי שנוכל להזרים אותו החוצה אל כל העולם ולהעניק אותו לכל האנושות בשנה הבאה.