פרשת השבוע הזה נקראת פרשת “ראה”. רוב הפרשה מדברת על ברכות וקללות, ואם כן, מדוע ניתן לה השם “ראה”? מדוע לא לקרוא לפרשה “ברכות וקללות”?
המקובלים מגלים שרוב ניסיון חיינו מבוסס על מה שאנו בוחרים לראות. זו הפרשה שהרב ברג נולד בה. אין פלא שהוא היה אומר לעתים קרובות: “אם תחפשו את הטוב, תמצאו אותו. אם תחפשו את הרע, היו בטוחים שתמצאו גם אותו.” זה נכון, כמעט באדם ובכל סיטואציה, יש טוב ויש רע. זו העסקה שעשינו אכלנו מעץ הדעת טוב ורע, בחרנו במציאות שבה שניהם חייבים להתקיים, כדי שנוכל לבחור.
הבחירה החופשית שלנו היא ההחלטה להתמקד במה שאנו רוצים לחוות. אפילו ברגעים המאתגרים ביותר בחיים, תמיד יש לנו בחירה: לראות את הקושי או למצוא את ההזדמנות לגדול שקיימת שם. בדרך זו, אנו יכולים “לראות” שהברכה הגדולה מכולן היא להבין שכל דבר וכל אדם הם ברכה.
כאשר יצר הבורא את עינו של האדם, הוא יצר את הכלי הגדול ביותר שבאמצעותו אפשר להעריך את כוח האור. באמצעות הראייה אנו יכולים להעריך את הנסים הרבים שיוצר הבורא. אבל העין עשויה משחור ולבן – אנו רואים באמצעות השחור שבעין ולא באמצעות הלבן. מכיוון שהבורא, בחכמתו האינסופית, מגלה לנו שבלי החושך אין שום אפשרות להעריך את האור.
זה שבוע רב עוצמה שתומך במאמצים שלנו ומספק לנו אנרגיה נוספת לראות את הטוב שבכל הדברים כדי שנוכל לחוות את הבורא בכל הדברים. כמה שניות נחוצות לנו כדי לראות מה לא בסדר במישהו? כמה זמן לוקח לנו לשפוט מצב מסוים כמצב “רע”? השבוע הקדישו תשומת לב מרובה להסרת דינים ודעות קדומות שיש לנו כאשר אנו מחפשים צדק, מחפשים מה שנכון ומה צודק. במיוחד אם אינכם אוהבים מישהו. יכול להיות כל כך מתגמל למצוא רק דבר אחד בו שהוא טוב, ולבחור להתמקד דווקא בו. ואם אינכם יכולים למצוא אפילו דבר אחד טוב, זכרו: ניצוץ הבורא קיים בכל אדם, ויהי מה. כשאנו בוחרים לראות את הניצוץ הקדוש הזה, אנו מגלים לעצמנו ולעולם הרבה מאוד אור מרהיב.
מי יתן והאור הזה שמתגלה תוך השימוש עינינו יאפשר לנו לראות את הבורא בכל האנשים, ויהפוך את השליליות שקיימת לחיוביות.