להחדיר אור בזרע
“עבודה שהתחילה היטב היא רק חצי עבודה.” – פתגם עתיק.
פרשת השבוע הזה, פרשת “ויקרא”, היא הפרשה הראשונה בספר “ויקרא”, ולכן היא מסמלת התחלה של מסע חדש. הפרשה עצמה מתארת את כל סוגי הקרבנות. אין זה צירוף מקרים שביום שני בלילה יתרחש גם ראש חודש טלה, החודש שכולל בתוכו את חג הפסח, שבו אנו עובדים על הקרבת האגו שלנו. מכיוון שהמזל הזה הוא הראשון בגלגל המזלות, נחשב ראש חודש טלה על ידי המקובלים לרמת הזרע של כל 12 החודשים שיבואו אחריו. כל זה מעיד על כך שהשבוע מספק לנו דרך להיכנס אל התחלה חדשה.
האם תהיתם אי פעם מדוע הרשמים הראשונים נראים כה חשובים? אנו משקיעים כל כך הרבה מאמץ להיות במיטבנו בפגישה הראשונה, כל כך הרבה הכנות לקראת היום הראשון בעבודה החדשה, כל כך הרבה זמן בקביעת ההחלטות שלנו לקראת השנה החדשה, והכל מכיוון שיש רמה מסוימת של הקרבה שמתרחשת בתחילה של כל דבר חדש. אנו לא מופיעים לפגישה הראשונה עם רשימת כל הדברים שאנו מצפים שהאדם השני יעשה עבורנו, אלא אנו שמים את כל זה הצידה ומקשיבים, מביעים אכפתיות, ומגלים דברים. הוא הדבר לגבי עבודה חדשה. אנו לא הולכים ביום הראשון עם רשימה של דרישות ומתנהגים כאילו המקום הוא שלנו. אנו באים עם ענווה, הערכה, ורוצים לתת. האנרגיה שאנו מצפים לה בהתחלה נוצרת על ידי צמצום האגו שלנו; זה מפני שאנו מוותרים – על הרעיונות שלנו ועל הציפיות שלנו. בקצרה, אנו פתוחים ללמוד מאחרים ועל אחרים.
אני מכירה הרבה אנשים שמקריבים מעט זמן בתחילת כל יום כדי להתפלל, לעשות יוגה, מדיטציה, או דרכים נפלאות אחרות כדי להעלות את המודעות. הם מוצאים שאם הם מתחילים את היום שלהם עם מחשבות חיוביות, יש סיכוי שיצליחו לשמור על מסגרת מודעות חיובית במשך שאר היום. כאשר אנו מוותרים על זמן לטובת דברים רוחניים, בסופו של דבר, אנו מרוויחים הרבה מאוד. במרכז לקבלה, אנו לומדים תפילה שנקראת “מודה אני”, אותה אנו אומרים ברגע שאנו פוקחים את עינינו בבוקר, ומודים לבורא על שהעניק לנו עוד יום שבו נוכל לחיות, לאהוב, ולעסוק בהגשמת היעוד שלנו.
תחילתו של כל דבר היא הזרע שלו. ברור שזרע זקוק להזנה ולסביבה הנכונה כדי לשגשג ולהגיע למלוא הפוטנציאל שלו, אבל אם הזרע עצמו אינו בריא, גם עתידו יהיה מוגבל.
ראש חודש ניסן שיתרחש ביום שני בערב, ב- 27 במרץ, הוא ההתחלה החדשה של 365 הימים הבאים. אני מאמינה שיחד, נוכל להחדיר בזרע אור – כדי שנוכל להתעלות בעצמנו לעץ החיים, שממנו ניזון כל העולם.
הייתי רוצה לבקש מכם שתצטרפו אלי ביום שני בערב ותקדישו שעה אחת בלבד מזמנכם כדי לעשות משהו שיעורר את רוחכם ויוסיף לאורכם. אני קוראת לקריאה הזו לפעולה “שעה של אחדות רוחנית”; שעה שבה אנשים מכל הדתות, או חסרי דת כלל, יוכלו לשלב ידים ברחבי העולם כולו בעודם נשארים במקומם, נאמנים לדרך הרוחנית שלהם, לקול שלהם, ולמודל שמדבר אליהם מבחינה רוחנית. אתם יכולים לבלות את השעה הזו בקריאה מתוך ספר קדוש, או מספר שירה. אולי תעדיפו להקשיב לשיעור, לעשות תרגילי נשימה, מדיטציה, או אימון. אני מבקשת מכם, כל מה שפותח את לבכם לאהבה, עשו אותו יחד אתי, בכך שתעניקו ותתרמו את רוחכם ואת השעה שלכם.
אתם יכולים לשתף מה שתעשו בשעה הזו בכך שתפרסמו זאת בפלטפורמות המדיה החברתית על פי בחירתכם, עם הכיתוב #hourofspiritualunity. בדרך זו, נוכל ללמוד ולהבין איש את רעהו, כמו בפגישה הראשונה.אני מצפה מאוד להשתלב עמכם בערב הזה, ולגלות את הדרכים השונות שבהם אנשים מתחברים אל האור.
המחשבות שלנו, המלים שלנו, והמעשים שלנו השבוע הזה יקבעו את סוג השנה שניצור לעצמנו. בואו נהיה מודעים לא רק ביום שני בערב, אלא כל השבוע, לכך שזו רמת הזרע של כל השנה הבאה שלנו. בואו ניתן מעצמנו. בואו נתחיל היטב, כדי שנוכל לגלות, בסוף המסע של השנה שלנו, שהעבודה נעשתה היטב.
ככל שנוכל להחדיר יותר אור אל תוך הזרע, חזק יותר יהיה העץ שיגדל ממנו.
השבוע, אפשרו להחדרת הזרע באור להיות הצפון האמיתי שלכם.
מאחלת לכם שבוע מבורך
קרן