נקודת החיבור
כהורים, אנחנו מנסים לשנות, לתקן ולחנך את הילדים שלנו, מתוך דאגה ואהבה כלפיהם, אבל בפועל אנחנו יוצרים מרחק ומאבדים את החיבור האמיתי אליהם. בואו ננסה להרכיב את המשקפיים "שלהם" ולהתבונן דרכם
מאת: מיכל ברג
ברוכים הבאים לחלק השני של סדרת הבלוגים החדשה שלי, "אמנות הבית הרוחני". בבלוג ההקדמה של השבוע הקודם, הצגתי את ארבעת המרכיבים שמצאתי שהם הכרחיים ליצירת חיים רוחניים, מאושרים ומספקים:
קשר (או חיבור), חמלה, אינטואיציה ואהבה.
הבה נפתח במרכיב הראשון: קשר. קשר חזק נוצר על ידי ידיעת והבנת האנשים במשפחה שלך. איך אנו עושים זאת? בכך שניתן לקשר, לחיבור, עדיפות ראשונה באופן תמידי ועקבי.
למשל, ניקח יחסים טיפוסיים בין הורים וילדיהם המתבגרים. בני עשרה מתלוננים שהוריהם לא מבינים אותם – והם כנראה צודקים. בו בזמן, ההורים לא מרגישים שהם מבינים את הילדים המתבגרים שלהם, וחושבים: "מה קורה לילד/ה שלי?"
כן, המצב הזה לא מתרחש בן לילה. לאחר שנים שבהם ההורים אומרים לילדים מה לעשות, מה לא לעשות, ואיך לעשות זאת באופן שונה, שני הצדדים יכולים להרגיש מנוכרים זה לזה.
כהורים, אנו עושים כל זאת מפני שאנו אוהבים אותם ורוצים את הטוב ביותר בשבילם. האם אין אנו אומרים זאת? אבל כשאנו מנסים לשנות, לתקן ולחנך את הילדים שלנו, אנו יוצרים מרחק ומאבדים את ראיית אחת המטרות החשובות ביותר שלנו כהורים: חיבור לילדים שלנו.
תנאי מוקדם ליכולת להדריך את הילדים שלנו באופן מדויק הוא לעשות מאמץ לשים את עצמנו בנעליים שלהם. עד כמה באמת אנו מכירים את הילדים שלנו, את בני הזוג שלנו, או בני המשפחה שלנו?
המשקפיים הלא נכונים
"ראייה" אמיתית של האדם האחר דורשת מאתנו לשים את עצמנו בצד, להסיר את המשקפיים שלנו, ולהרכיב את המשקפיים שלהם. באופן טבעי, אנו לא רואים את הדברים כמוהם, אנו רואים את הדברים כמונו. לכן, כדי להבין אדם אחר באמת נדרשים מודעות ומאמץ כבירים.
קרן ברג, מייסדת ארגון "רוחניות לילדים" (Spirituality for Kids International – ארגון מלכ"ר בתחום החינוך שנוסד בשנת 2001, המעניק להורים וילדים, מורים, מדריכים ומטפלים, תכנית מקיפה ושלבית המלמדת ילדים כיצד לזהות את הפוטנציאל שלהם ולהעמיק את תחושת הייעוד בחיים), אומרת זאת בצורה הטובה ביותר: "אם נוכל לוותר באופן זמני על מה שאנחנו חושבים, על מי שאנחנו, על מה שאנחנו מרגישים, נוכל באמת לשמוע מה נאמר ולהגיע למעמקיו של אדם אחר".
אחד הדברים הקשים ביותר בשבילנו כהורים, וכאנשים בכלל, הוא לא לקחת מעשים של אדם אחר באופן אישי ובמקום זאת לחפש את הסיבה מאחורי התוצאה. מה הכוונה?
למשל, כאשר הבת שלי צועקת: "אני שונאת אותך!" איך אני מגיבה? אני יכולה לעסוק פשוט בתוצאה, בכך שאנזוף בה על חוסר הכבוד כלפי, אעניש אותה ואתמקד ב"איך את יכולה לעשות לי את זה אחרי כל מה שעשיתי בשבילך". או, שאני יכולה לזוז הצידה ולחפש את הסיבה האמיתית בכך שאשאל: מה באמת מתרחש כאן? מאיפה נובע התסכול שלה? איך הגענו למקום שבו היא מרגישה שאני לא נמצאת שם בשבילה?
ילדים, וגם מבוגרים, לא מתנהגים סתם כך בצורה לא נאותה; תמיד יש משהו נוסף מתחת לסיפור. חלק מהכרת האנשים היא ההבנה מאיפה הם באים וגילוי הסיבה להתנהגות שלהם. כדי להגיע לשם אנו חייבים להוציא את עצמנו, ובמיוחד את האגו שלנו, מחוץ לתמונה.
אסטרולוגיה משפחתית
כלי חזק מאוד שחלקתי עמכם הוא אסטרולוגיה. אסטרולוגיה עוזרת לנו להכיר את התכונות המיוחדות לנו, את המתנות ואת האתגרים שיש לכל אדם בהתאם למזל האסטרולוגי שלו ולהבין כיצד מזלות שונים מתקשרים ביניהם.
למשל, הורה דלי, כמוני, יכול לראות את החיים פחות באמצעות רגשות ויותר כ"טוב ורע". קשה להורה דלי להשתמש בנקודת המבט הזו כדי להניע את ילדו בן מזל הסרטן הנוטה להיות רגיש ביותר, לעשות משהו שאינו מוכן לעשות. כשהוא מתייחס בביטול לרגשות ילדו ומתעלם מהעובדה שהוא צריך לשמוע דברים שנאמרים באהבה ובהערכה, יכול הורה בן מזל דלי ליצור מצב שבו בנו בן מזל סרטן לא יוכל לשמוע אותו.
מצאתי שאסטרולוגיה היא כלי עזר רב עוצמה למשפחתי ולכן כתבתי ספר לילדים הנקרא "אסטרולוגצ'יק". המבוגרים מביניכם, אני מזמינה אתכם להיכנס לבלוגים הקודמים של "רוחניות לילדים" ולמצוא את הספר אסטרולוגיה קבלית מאת הרב ברג.
חוכמת השאלות הפשוטות
דבר אחר שיכול לעזור מאוד הוא לשאול את הילדים שלכם שאלות פשוטות, כמו: "איך את/ה מרגיש/ה כשזה קורה?" או "מה את/ה חושב/ת שאת/ה יכול/ה לעשות?" אנו ממהרים מאוד לתת עצה ופתרונות, אבל בלי המאמץ לראות דברים דרך העיניים שלהם, זה נשאר רק בגדר נקודת מבט שלנו.
כל אדם חווה את החיים באופן אחר. אנו רוצים לתמוך באהובים לנו, אבל אנו לא מבינים כמה אנו מנותקים ורחוקים מלהרגיש אותם באמת. כדי לראות דברים כפי שהם רואים, אנו חייבים לרצות זאת ולהתכוון לכך. זוהי באמת האחריות שלנו לדעת כיצד האנשים בביתנו חווים את החיים, וכך נוכל ליצור קשר, חיבור, ותקשורת טובה יותר. אם לא נעשה כך, ניפול באופן בלתי נמנע אל תוך סכסוך.
זכרו, בניית בית רוחני הוא תהליך יום יומי. היו סבלניים עם עצמכם. אף אחד אינו מושלם. לעומת זאת, החיים הם בלתי מושלמים באופן מושלם. קבלו זאת בברכה והיו מאושרים כשאתם עובדים קשה ליצור בית מאושר.
בשבוע הבא, אגלה כיצד לעורר חמלה בעצמנו ובתוך ביתנו.