שנת 2015, לאן נעלמת? 12 החודשים האחרונים חלפו ביעף. לפני שנאמר שלום ללוח השנה של השנה הקודמת, הבה ניקח רגע כדי להתבונן במסע שלנו, לאמץ אל חיקנו את כל החוויות המלמדות, ולכבד את השינויים שחלו בנו.
עצמו את עיניכם והיזכרו בזמנים של שמחה, כאב, חיבור, הבנה, אימוץ דפוסי חשיבה חדשים,
פיתוח התגובות שלנו, וזמנים בהם היינו עדים לילדינו המתנסים בדברים חדשים.
פעמים רבות אנו עסוקים במה שאנו חייבים לשנות, אבל אנו לא עוצרים מספיק פעמים כדי לתת לעצמנו טפיחה על השכם על מה שהשגנו. אם נעצור ונתבונן לאחור, נבחין בשינויים שכבר התחוללו: “או, אני מתמודדת עם זה הרבה יותר טוב מאשר בעבר! כמה מדהים שהעניין הזה לא מציק לי יותר!”
מודעות לניצחונות הקטנים שלנו נותנת לנו את הכוח להתמודד עם אתגרים חדשים [וגדולים יותר!]. שינוי וגדילה הם חלק תמידי של חיינו. הכרה בהישגים שלנו לאורך הדרך, קטנים ככל שיהיו, תעזור לנו לעבור את התהליך היפה והאינסופי הזה באושר ובתחושת סיפוק.
בשבועות הבאים, העבירו את המיקוד שלכם מזיהוי מה אתם צריכים לעשות טוב יותר להכרה במה שכבר שיפרתם. עשו זאת גם עם הילדים שלכם. ציינו את התקדמותם – את הזמנים בהם שלטו על התנהגותם התגובתית כשהתמודדו עם אחיהם, הזמנים בהם הציעו לעזור מבלי שביקשתם מהם. אמירות כאלה יכניסו אנרגיה חדשה של עידוד, מוטיבציה ועבודת צוות ליחסים שלכם בשנת 2016.