לשון הרע ומצב של "רע"
מאת: מיכאל ברג
מדי שנה, בפרשת "תזריע", אנו מדברים על "לשון הרע", השליליות שנוצרת בגלל דיבורים שליליים. כולנו יודעים שלשון הרע הוא דבר לא טוב. אבל, אם נגיע לידי הבנה עמוקה יותר, לא רק מדוע זה שלילי, אלא רמת השליליות שזה מעורר, אז יש לקוות שתהיה לכך היכולת ליצור שינוי בתוכנו.
בתלמוד, רבי יוחנן [בר נפטא] מצטט חכם אחר, רב יוסי בן זמרה, ואומר: "כל מי שמדבר לשון הרע על מישהו אחר, זה כאילו שאינו מאמין בבורא כלל, הוא מנותק לגמרי מאור הבורא." זו הצהרה דרמטית מאוד, שלא אומרים אותה אפילו על מישהו שהרג או גנב.
כל מעשה שלילי שאנו עושים, כל פעולה אנוכית, כל מעשה של רצון לקבל לעצמו בלבד, מנתק אותנו מאור הבורא, אבל יש רק מעט דברים שהמקובלים אומרים שמנתקים אותנו לגמרי מאור הבורא: אגו הוא אחד מהם, ולשון הרע הוא דבר נוסף. לכן ברור שזה לא רק רע – רע לגנוב, רע לרצוח, רע להכות ולפגוע, יש הרבה דברים שהם רעים מבחינה פיזית ורוחנית – אבל כאן המקובלים אומרים לנו שמושג לשון הרע על מישהו אחר שם אותנו בקטגוריה של ניתוק מוחלט מאור הבורא. מדוע? מה רע כל כך בלשון הרע?
המהר"ל, בפירוש שלו ב"חידושי האגדות", אומר כך: "כאשר אתם מדברים לשון הרע על מישהו אחר, אתם במצב מודעות של "רע"." כאשר אנו רואים משהו רע במישהו, חושבים זאת, ואומרים זאת, כל המעגל הזה הוא במצב מודעות שלילי, שנקרא "רע". אבל, בסיס הלימוד הקבלי הוא שאור הבורא הוא טוב אינסופי. ולכן, ללא כל ספק, לעולם לא יכול להיות מצב שבו משהו רע לגמרי או משהו טוב לגמרי יכולים לדור בכפיפה אחת; במקרה הזה, האדם שנמצא במודעות של רע, ואור הבורא, לא יכולים להיות זה לצד זה.
בואו נשתמש בדוגמא של מישהו שנמצא במצב של זעם, למשל, ומכה מישהו על פניו. זו בפירוש תגובה רגשית באותו רגע שגרמה לו לעשות מעשה שלילי. אבל זה לא מצב ההוויה שלו. מעגל המודעות אותו בוחר האדם כאשר הוא מתיישב, מסתכל על אדם אחר, מוצא מה רע בו, מכניס זאת לתוך המוח שלו, וחוזר על כך בפני אדם אחר, הוא המעגל שהמהר"ל קורא לו "מצב של רע", וזה מצב של מודעות.
רבים מאתנו עושים מעשי אנוכיות ומעשים שאנו יודעים שאינם רוחניים, אבל מפני שאנו נהנים מהם כל כך, אנו עושים אותם בכל זאת. זה אנוכי, זה לא נכון מבחינה רוחנית, אבל הסיבה לכך שאנו עושים אותם היא מפני שיש איזה מניע פנימי, יש איזה שהוא רווח שאנו מרגישים שאנו הולכים לקבל. באותו רגע, אנו לא במצב של "רע". הזמן היחיד שאנו במצב של "רע" הוא כאשר אנו מסתכלים על מישהו ולוקחים זמן כדי למצוא מה לא בסדר בו, ואז אומרים מה לא בסדר בו לאדם אחר, המעגל הזה מציב אותנו במצב של "רע". ומצב של "רע" לא יכול להתחבר למצב של "טוב". המודעות של ראיית מה לא בסדר לא יכולה להתחבר למודעות של טוב שהיא אור הבורא.
אם כן, המהר"ל מסביר שאדם יכול לעשות הרבה דברים שליליים, אבל אדם שרואה מה רע בזה או בזה, ולוקח זמן כדי לחזור על כך, מתנתק מאוד מאור הבורא, מפני שזה נגד מהותו של אור הבורא. ומפני שמהות אור הבורא לא יכולה לשכון בתוך אדם שנמצא במצב הזה, אותו אדם מנותק לגמרי. והוא אומר שכאשר אדם מדבר לשון הרע על מישהו אחר, הוא בדרך כלל לא מפיק מזה שמחה רבה.
הסיבה לכך שאנו חייבים להיזהר מאוד לא למצוא מה רע באדם אחר, ולא לדבר על כך, היא לא מפני שזה לא דבר טוב ורוחני, אלא מפני שזה שם אותנו במצב של ניתוק מוחלט מאור הבורא. שוב, אם אנו עושים משהו עבור האגו שלנו, ויודעים שזה לא הדבר הנכון, אבל מפיקים הרבה הנאה מזה, זה בא מהרצון לקבל לעצמו בלבד. זו פעולה שלילית שברמה מסוימת, כמובן, מנתקת אותנו מאור הבורא, אבל לא נותנת לנו מודעות של "רע", שלא כמו כאשר אנו לוקחים זמן לראות, ולהעביר הלאה, מה לא בסדר… ואז זה מנתק אותנו לגמרי מאור הבורא.
ואני רוצה להיות ברור בקשר לכך: אפילו אדם שאף פעם לא מדבר לשון הרע, אבל רק נמצא במצב מודעות שלילי כאשר הוא רואה מה לא בסדר, הוא כבר במצב של "רע". מדוע? מכיוון שזה פשוט מאוד. הבורא נמצא כל הזמן במצב של טוב, ולעולם לא במצב של ראיית מה לא בסדר. ואם נאפשר לעצמנו להישאר במצב הזה, ננתק את עצמנו לגמרי מאור הבורא.
ולא מדובר כאן רק על לשון הרע, אלא על היות במודעות של רע. לכן, לשון הרע לא עוסקת רק באנשים אחרים. זה יכול להיות שאתם יושבים בבית, ואולי יורד גשם בחוץ, ואתם שונאים גשם, ולכן אתם אומרים, "אני לא יכול/ה להאמין שיורד עכשיו גשם". כאשר אתם עושים זאת, הזוהר אומר שברמה מסוימת אנו אומרים לשון הרע על הבורא. מפני שאנו אומרים שהמצב שבו שם אותנו הבורא הוא לא נכון.
כאשר אדם, או באופן אישי, או כלפי אחרים, נמצא במצב של ראית מה לא בסדר, הוא מתנתק מאור הבורא. ואז הדרגה שבה אנו במצב של ראית מה לא בסדר במצב שלנו או באחרים, זו הדרגה של רע שבה אנו נמצאים, המצב שמנתק אותנו מהטוב שהוא אור הבורא. זו הבנה חשובה מאוד.