אני בטוחה שכולכם שמעתם על שלושת הקופים שעיניהם, אוזניהם ופיותיהם מכוסים. אבל האם תהיתם אי פעם מאין הם באים ומה הם מסמלים? המקור שלהם מעורפל במידת מה. הם יפניים במקורם, מצוירים על קירות מקדש שינטו, אבל יש להם כנראה גם שורשים הינדואיסטיים ובודהיסטים. למרות שבתרבות המערבית שלנו יש להם בדרך כלל משמעות שלילית המתארת מישהו שעוצם עיניו אל מול מעשי עוול, המשמעות המקורית שלהם היא שמאוד חכם “לא לראות רע, לא לדבר רע, ולא לשמוע רע”. [לפעמים יש גם קוף רביעי, דרך אגב, אשר ידיו שלובות ומשמעותו היא “לא לעשות רע.” ]
בפרשת השבוע הזה, פרשת שופטים, אנו קוראים בתורה כיצד התנהלה מערכת המשפט. הרב ברג היה מלמד לעתים קרובות ביחס לפרשה הזו שישנם שערים בהם עוברת הנשמה כאשר היא עוזבת את העולם הזה. בכל אחד מהם ניצב שומר, המאפשר לנשמה לעבור או אוסר עליה. השערים האלה מקבילים גם לשערים שיש בגופנו – העיניים, הפה, האף וכדומה. אלה הם הפתחים שבאמצעותם אנו קולטים את המציאות שלנו.
האם שמתם אי פעם לבכם לכך שכאשר אינכם מחבבים מישהו מסיבה כל שהיא, אזי כל מה שהוא עושה, אפילו אם הוא טוב ויפה, נראה לכם לא בסדר? סביר להניח שכולנו חווינו דבר דומה. הסיבה לכך היא שאנו לא באמת קולטים את המציאות כפי שהיא. העיניים שלנו רואות משהו, האוזניים שלנו שומעות משהו, אבל הכל מסונן דרך המוח שלנו. במקרה של אדם שאינכם מחבבים, אתם רואים אותו דרך עדשות פנימיות שגורמות לכל מה שהוא עושה להיראות דוחה ומעורר סלידה.
אף אחד מאתנו לא באמת אובייקטיבי. במידה זו או אחרת, הקליטה שלנו כבר מעוותת. אופן הראיה שלנו את העולם מעוצב על ידי מספר דברים – הסביבה שבה גדלנו, החברה, הדת, התרבות, מערכת האמונות וכדומה. ועם זאת נאמר בתורה שכאשר אנו עוזבים את העולם הזה, לא נישפט רק על המעשים שלנו, אלא גם על החושים שלנו, על האופן שבו אנו קולטים את המציאות. אם כן, מה עלינו לעשות?
להיות מודעים באופן רוחני פירושו לחיות עם מודעות לכל מה שאנו מכניסים פנימה ומוציאים החוצה דרך העיניים, האוזניים והפיות שלנו. אנו מחוננים בכוח לבחור לראות מה נכון וטוב באחרים במקום מה לא בסדר אצלם. אנו יכולים להיות מודעים להזדמנות לומר מילה טובה למישהו ולהימנע משמיעת רכילות. אפילו אם יש אדם שאנו כלל לא מסתדרים אתו, אנו יכולים למצוא בו לפחות תכונה טובה אחת ולהתמקד בה, מתוך הבנה שבאמצעות המאמץ הזה אנו יוצרים לעצמנו ברכות.
להיות מודעים לשערים שלכם אין פירושו לעמוד בדרכם של אנשים מזיקים או לוותר על ההיגיון הבריא והשיפוט הנכון שלכם. אלא פירושו הוא לחשוב טוב על מה שאתם מתכוונים לומר לפני שאתם אומרים משהו, או לעצור לפני שמגיבים ולקחת בחשבון אפשרות של נקודת ראות אחרת.
כל כך קל לגשת לאדם, לאמוד אותו תוך שנייה, להשוות אותו אלינו, או למצוא בו פגם [למרות שזה בדרך כלל מעיד על חוסר הביטחון שלנו יותר מאשר על כל דבר אחר.] לראות ב”עין טובה” פירושו לקלוט עם טוב לב, לזכור שיש ניצוץ בורא בכל אחד מילדי הבורא. זה נראה כמאמץ קטן, חסר חשיבות אולי, אבל כאשר אנו רואים את האור שיש באחרים, האור שלנו מאיר בבהירות רבה יותר ובעוצמה רבה יותר בעולם.