כפי שאתם רואים, היכולת לבחור את המודעות שלנו היא המתנה הגדולה ביותר, אבל היא גם האתגר הגדול ביותר שלנו. באמצעות מצב המודעות ומערכת האמונות הפרטית שלנו אנחנו יוצרים את העולם שבו אנחנו חיים. אם אנחנו מאמינים שאין בעולם סדר וצדק, יהפכו הכאוס ואי־הצדק למציאות חיינו. אנחנו נהיה צודקים, אבל אומללים.
אם נתרומם מעל המחשבות השליליות הללו ונכיר בברור שהן זרם נפרד ומובהק של מודעות חשכה שנועד לבחון ולאתגר אותנו, רק אז נתחיל להבחין בין אשליה למציאות. בדרך זו נוכל לשלוט בגורלנו.
הרשו לי לחזק את דבריי. קץ העולם הכאוטי כבר כאן. הוא תמיד היה כאן. המציאות של חיי נצח וגן עדן מעולם לא עזבה אותנו; זה אנחנו שעזבנו את גן עדן מפני שהאמנו כי הוא כבר לא קיים ואכן… הוא נגוז.
חוסר האמונה הזה הוזרק לתוך מוחותינו בכוונת מכוון. אנחנו ביקשנו מן הבורא להשכיח מאיתנו את גן עדן שניתן לנו. ביקשנו מן הבורא לשנות את מצב המודעות שלנו כך שספקנות, חוסר אמונה, ייאוש ופחד ישלטו במחשבות שלנו. ברגע שזה קרה, גן עדן אבד לנו מפני שהוא כבר נמחק ממוחנו.
אני יודע מה אתם בוודאי תוהים: למה עשינו דבר כזה? התשובה עמוקה מאוד. רצינו ליצור גן עדן באמצעות המעשים שלנו. רצינו להפוך את המודעות שלנו כך שאנחנו– ורק אנחנו – נוכל לייצר לעצמנו סיפוק והגשמה עצמית באמצעות כוח הדמיון שלנו־עצמנו. בדרך זו לא רק שנקבל כרטיס כניסה לגן עדן אלא שהכרטיס הזה יושג בזכות מאמצינו־שלנו. זו לא תהיה מתנת חסד. אתם מבינים, למעשה יש דבר אחד שהוא טוב יותר מאשר לזכות בגן עדן, והדבר הזה הוא ליצור גן עדן.
