איך לשרוד ולפרוח בשנת 2012 – ואחריה
הקבלה והאמת על אחרית הימים
מאת יהודה ברג
למאמר השלם (בפורמט PDF), לחץ כאן.
* להורדת Adobe Reader, לחץ כאן.
מאז ראשית הזמן אנחנו שומעים על מה שנקרא “אחרית הימים”. אין-ספור שאמאנים, אנשי רפואה, נביאים, רבנים, כמרים, רועים רוחניים, אלכימאים, פילוסופים, פיזיקאים, גורו ומיסטיקנים נוהגים מדי פעם להכריז על התאריך הממשי שבו יגיע סוף העולם, וכך זה נמשך כבר אלפי שנים.
בין אם מדובר בחמישה שבועות או חמש שנים מהיום – או אפילו שבעוד חמישה מיליארד שנים יתרוקן מלאי הדלק של השמש והיא תכבה – כל אחד אוהב לנסות את כוחו בחישוב היום שבו העולם, כפי שאנחנו מכירים אותו היום, יגיע לקצו. להקת REM אפילו חיברה שיר בנושא: “זהו קץ העולם כפי שאנחנו מכירים אותו (ואני מרגיש טוב).”
לא במפתיע, גם לקבלה יש מה לומר בנושא. ככל שמדובר בנבואה, גם ספר הזוהר, שנכתב לפני כאלפיים שנה, נוטל חלק בדיון והוא אכן מציע כמה אפשרויות לתאריך המשוער של קץ העולם.
ועדיין אנחנו מוצאים בספר הזוהר הצהרה רצינית שנראית כסותרת את האמור לעיל והושמעה מפי המקובל רב אבא, האיש שהיה אחראי מטעמו של רבי שמעון על כתיבת ספר הזוהר. לדברי החכם הדגול הזה, אין טעם לחשב את קץ העולם או את מועד ביאת המשיח – המוּדעוּת המוארת המלווה את הסוף – מסיבה פשוטה אחת: כאשר אנחנו קובעים מועד עתידי אנחנו מונעים את האפשרות שהחֲזָרה לשלמות תוכל להתממש בהווה. יכול להיות שהרעיון של גן עדן עלי אדמות עשוי להתממש ברגע זה ממש.
כל זה מביא אותנו לשנת 2012 – המגמה החדשה אשר מסתמנת בקרב המהמרים.
כפי שאתם בוודאי יודעים, לוח השנה של בני המאיה מסתיים בשנת 2012 , וכעת, כש-2012 כבר מתדפקת על דלתנו, מעורר בואה הקָרב טירוף מחודש.
איך מיישבים את כל תשומת הלב שבני המאיה, מגידי העתידות, האסטרולוגים, מפיקי הסרטים וחוזי השחורות מקדישים לשנת 2012 עם חישוביו של ספר הזוהר על בואו של עולם חדש? יתרה מזאת, איך אנחנו מיישבים את כל אותן נבואות עם העצה שנותן לנו הזוהר שלא לחשב את הקץ?
