קבלה עם מוניקה ברג

בחיפוש אחר אהבה: מכתב של קוראת – קבלה עם מוניקה ברג

הי מוניקה, תודה על המייל המזמין אותנו לכתוב לך. השבוע, ביום שני, הייתי בשיעור שלך שהתקיים בניו יורק. רציתי לחלוק חוויה אישית בשיעור, אך חששתי לשתף ברגשותיי מול כולם. ליבי נשבר בגיל צעיר בגלל אהבה. בחלוף 11 שנים התאהבתי שוב באדם ששבר את ליבי. אני לא מבינה איך הרשיתי לאותו אדם לעזוב אותי פעמיים, איך…

קבלה עם מוניקה ברג

יותר מדי דבר טוב – קבלה עם מוניקה ברג

שמעתם את הביטוי "יותר מדי מדבר טוב יכול להרע לך", ובכן זה פחות או יותר מה שצריך להזהר ממנו החודש. חודש טבת, באנגלית נוטים לקרוא לו חודש הגדי, מלא באנרגיה שופעת יתר על המידה, ואם אנחנו לא מוכנים לקבל את האנרגיה הזו – כמו כשכל המכשירים החשמליים בבית מופעלים בו זמנית – סביר להניח שיהיה…

טיול לילה צעירים לצפון

טיול לילה צעירים לצפון

יום חמישי 27.12.12 ביום ט"ו באב בחודש קיים מצב של גילוי אור מאוזן, ללא נוכחות של כאוס. לפי הקבלה, השמש מייצגת באופן גשמי את הספירה הרוחנית הנקראת זעיר אנפין, הלוא היא מציאות עץ החיים. הירח חסר אור מעצמו, ממש כמונו. הוא מייצג את מלכות. כל ט"ו באב בחודש מקבלת המלכות את מלוא האור מזעיר אנפין.…

שיעור הקבלה השבועי - עם מיכאל ברג

עזוּת דקדוּשה – קבלה עם מיכאל ברג

סיפור פרשת "ויגש" מתחיל במילים, "ויגש אליו יהודה". משמעות הדבר שיהודה התקומם אל מול יוסף. אין זה צירוף מקרים שפרשת "ויגש" נקראית בדרך-כלל בשבת שאחרי חנוכה, משום שיש כאן מודעוּת דומה באופן בו התקוממו המכבים והביסו את היוונים, והאופן בו התקומם יהודה אל מול יוסף. המקובלים מסבירים, והזוהר מבהיר זאת, שאיננו דנים כאן בסיפור שקרה…

קבלה עם מוניקה ברג

צא מזה – קבלה עם מוניקה ברג

יש מחקר שמסביר מה אנחנו עושים לעצמנו כשאנחנו חסרי ביטחון – זה נקרא "נכות עצמית". אבל לפני שאני אכנס להגדרה של "נכות עצמית", בואו נבהיר לעצמנו קודם כל מהו ביטחון עצמי. ביטחון עצמי – שם עצם – האמונה של אדם ביכולתו להצליח במעשיו או בצדקת דרכו או בנכונות החלטותיו. מעצם ההגדרה, אנחנו מבינים שביטחון עצמי…

קבלה עם מוניקה ברג

חלק 1: ירוק אינו הצבע המתאים לך – קבלה עם מוניקה ברג

"האדם היחיד שאתה צריך לדַמוֹת לנגד עיניך הוא האדם שיש לך את הפוטנציאל להיות." (מיכאל ברג) יש לי זיכרון מסוים מגיל 12. היה זה ערב קייצי חמים ונעים. אחותי הגדולה ואני חזרנו הביתה אחרי ארוחת הערב במסעדה איטלקית שכונתית. אחותי היתה אז בת 16 ואני הייתי ילדה קטנה ושובבה – תמיד מלאת אנרגיה ופעילה. הערצתי…