לפי הקבלה, הגוף הוא כמו כדור הארץ והנשמה היא החלק שזקוק לעיבוד ודאגה על מנת שיניב פירות. הדרך היחידה שבה הנשמה יכולה להניב פירות בעולם הזה, היא אם ניתן לעצמנו את ההזדמנות להקשיב לה. במילים אחרות אנחנו צריכים לקבל החלטה יזומה כדי ליצור קשר עם אותו חלק שבנו שהוא מעבר לפיזי – הנשמה שלנו.
מה שקורה בדרך כלל, הוא שאנחנו כל כך עסוקים בעשיית דברים – עבודה, אנשים, עסקים, משפחה, שאנחנו לא מאפשרים לעצמנו לקחת את הזמן על מנת לראות את היופי הזה שבפנים, כדי לשאול את הנשמה שלנו מה היא רוצה מאיתנו.
קראתי שני סיפורים מעוררי השראה השבוע. אחד מהם היה על אישה צעירה שהקימה ספריה לילדים חסרי בית, כדי שיוכלו לקרוא סיפור לפני השינה. הסיפור השני היה על אישה צעירה מהקהילה הסומלית במינסוטה, אשר הקימה קרן כדי לתת לאחרים מסומליה את ההזדמנויות החינוכיות שהיו לה. שתי הנשים האלה הצליחו להתעלות מעל עצמן כדי להביא משהו עוצמתי אל העולם, זוהי למעשה המשימה שלנו כבני אדם . הבורא לא שם אותנו כאן פשוט כדי לחיות, להתרבות, ולמות. הוא נתן לכל אחד ואחת מאיתנו תפקיד מסוים לעשות, כדי להפוך את העולם למקום טוב יותר, כי חיינו בו. זה לא אומר שאנחנו צריכים להפוך לאקטיביסטים או לשנות כל תופעה של כאוס שאנחנו רואים. מה שזה אומר, עם זאת, זה שאנחנו צריכים לטפח את המשהו המיוחד הזה שבפנים – הנשמה שלנו, שנותנת לנו את היכולת ללכת מעבר לטבע הבסיסי שלנו. מה זה הטבע שלנו? לחשוב רק על עצמנו.
מעניין לציין שהפרדוקס של החיים הוא כזה, שכשאנחנו חושבים רק על עצמנו, אנחנו אף פעם לא מרוצים.
למשל, היינו יכולים לאכול את הארוחה הטובה ביותר בעולם, לצאת מהמסעדה ולומר: "וואו! זו הייתה ארוחה מדהימה! " אבל אם ישאלו אותנו על הארוחה המדהימה הזאת חודש מאוחר יותר, כנראה שאפילו לא נזכור אותה. אבל אם היינו הולכים לאותה מסעדה עם חבר ונותנים לו משהו שהוא זקוק לו, או שהחבר הזה היה מחלק משהו איתנו, היו בטוחים שאת הארוחה הזאת היינו זוכרים. למה? כי הייתה מעורבת בחוויה נתינה, והסיבה שאנחנו כאן בעולם הזה היא לתרגל נתינה בדרכים גדולות או קטנות, בדיוק כמו אותן נשים צעירות שעליהן קראתי השבוע.
התפקיד שלנו הוא להגשים את הנשמה שלנו בעולם הפיזי. אחרת אין שום מטרה לחיים שלנו, אחרת אנחנו יכולים להיות בעלי החיים, ואנחנו לא. בואו לא נשכח כי הגוף שלנו הוא רק בגד, וכי אנו מתחברים לכוח של האור רק דרך היופי של הנשמה שלנו.