אחד מחלונות ההזדמנות המשמעותיים ביותר לסופו של המוות ולבואה של מציאות של חיי נצח וקץ למוות הייתה שנת תש"ס. לדברי גדול מקובלי מרוקו, רבי אברהם אזולאי, שחי לפני כחמש־מאות שנים, שנת תש"ס אמורה הייתה לציין את השנה שבה ייכנס העולם לעידן חדש שהזוהר מכנה בשם "אוֹי ואשרֵי". הרב אזולאי אמר שהסוד של חיי נצח ותחיית המתים יתחילו להתגלות בעולם באותה שנה.
מה זה אומר במונחים מעשיים?
ראשית, הבה נבחן את הרעיון של "אוי ואשרי" שמופיע בספר הזוהר. בספר הזוהר (תרגום הסולם, פרשת שמות, סעיף צו') נאמר: "רבי שמעון נשא את ידיו ובכה, ואמר 'אוי למי שיקרה באותו זמן ואשרי חלקו של מי שיקרה ויוכל להמצא באותו זמן'."
אוי וגם אשרי? שוב נראה לנו כי יש לכאורה בספר הזוהר סתירה פנימית. מצד אחד ספר הזוהר חוזה מפח נפש לכל האנשים שיהיו נוכחים באחרית הימים. אבלבאותו משפט חוזה ספר הזוהר בשורות טובות לכל האנשים שיהיו בסביבה באחרית הימים, שכן הם יזכו לברכה. איך יכול משהו רע להתקיים ביחד עם ברכה?
תורת הקבלה מסבירה ש"אוי" מתייחס לכל האנשים שנשארים תקועים בדרכיהם הישנות של התנהגות אנוכית, אגוצנטרית, וחסרת סובלנות. בעבר, סוגי התנהגות כאלה היו מתקיימים לאורך שנים לפני שהיו להם תוצאות או השלכות כלשהן, וכך הלכו האנשים שולל אחר המחשבה שהם חומקים מעונש על אף היותם גסי רוח ורעי לב. ובאמת, אלפי שנים היה הקו הדק שבין מעשים חיוביים ושליליים מטושטש משום שגורם הזמן הפריד בין הסיבה לתוצאה, בין המעשה להשלכותיו. זה נעשה במטרה לאפשר בחירה חופשית.
אבל באחרית הימים, המרחק בין הסיבה לתוצאה – במיוחד בין מעשים שליליים והתוצאות הנובעות מהם – יצטמצם, ונזכה לראות מיד את פרי עמלנו. ומי שיאמצו את השינוי הפנימי ויסלקו מעל עצמם את האגו, האנוכיות וחוסר הסובלנות שלהם, יחוו ברכה מיידית.
ספר הזוהר (תרגום הסולם, פרשת שמות, סעיפים צח'-קא') מתאר את המציאות שתהיה קיימת בתחילת אחרית הימים:
"אז יתראה עמוד האש עומד ממעלה למטה ארבעים יום. וכל העמים שבעולם יראו אותו… (אז) יתרגז כל העולם וכל בני העולם יתחבאו בתוך מערות ובבקעות שבאבנים ולא יחשבו להנצל… ואחר ארבעים יום, שהעמוד האש יקום מארץ לשמים לעיני כל העולם, והמשיח יתגלה…"
ספר הזוהר אומר כי למי שיבחרו להיות בצדו של ה"אוי" יגיע יום הדין. בספר הזוהר (תרגום הסולם, פרשת שמות, סעיף קטז') כתוב כי שני סוגי העונש יתאחדו: "ויום ההוא יתעורר שלהבת אש… וישרוף הרבה מגדלים… וכמה מגדלים יפלו…"
בחלק אחר של ספר הזוהר (תרגום הסולם, הקדמת ספר הזוהר, סעיף צז') מופיע השם הממשי של הכוח השלילי אשר יביא עונש על העולם: "בלדאן שמו כי בלאדן הוא אותיות בלאדם … כי אין הוא בכלל אדם…"
ה־ 11 בספטמבר 2001 , על פי הלוח הגרגוריאני (שחל בשנת תשס"א), הוא התאריך שבו התרחשה הטרגדיה של מגדלי התאומים. ומאותו יום ואילך, בהתאם לדברי המקובל רבי אברהם אזולאי וספר הזוהר, העולם ינוע בכיוון חדש לעבר סערה אדירה.