כאימא, אני מתמודדת עם בקשות של ילדיי כל יום, עם מצבים שונים כאשר אני צריכה לקבל החלטות. וכפי שבוודאי אתם יודעים, זה לא קל להיות "השוטר הרע" שאומר "לא". לעיתים, כולנו נופלים למלכודת ואומרים "כן" כאשר זה לא באמת לטובת ילדינו. מדוע? כי זה יותר קל, כי זה חוסך מאתנו את הצורך להסביר, להתווכח, להתעמת, ומשום שכולנו רוצים שילדנו יאהבו אותנו ויחשבו שאנחנו הורים הכי מדהימים והכי מגניבים. אבל אמירת "כן" מסיבות הללו מגיע רוחנית מהמקום הלא נכון. זה מבוסס על אגו – על חשיבה על עצמנו במקום על ילדנו.
העיקרון הרוחני אליו נוכל לפנות במצב כזה הוא "להיות כמן האור", אשר תמיד נותן את מה שאנו צריכים במקום את מה שאנו רוצים. לפי הידע העתיק יומין של חכמת הקבלה, כאשר מדובר בהורות, הרי אנו – האור וילדנו – הכלי.
האור לא נופל למצבי הרוח של הכלי, לוויכוחים או לפחדים שמה הוא יאבד את אהבתו של הכלי אליו. בהיותו מקור לאהבה וחמלה אינסופיים, האור תמיד חושב על אחרים קודם, לא איך שהוא (האור) ייראה. אהבה אינה מה אנו מקבלים מאנשים שאנו אוהבים אלא מה אנו נותנים להם; אם אני נותן רק על מנת לקבל, זוהי לא מתנה אמיתית.
אנו לא מרגישים אהבה ללא תנאי כל הזמן (בלשון המעטה) ולפעמים קשה לנו אפילו להתקשר עם זה. אך בתוך כל אחד מאתנו נמצא הכוח של נתינה אינסופית. זה דורש הרבה עבודה על מנת להגיע למקום הזה בתוכנו אך כל יום אנו יכולים לשאוף לכך קצת יותר. אז מה ילדנו צריכים מאתנו בצורה פרקטית? הם צריכים גבולות, וודאות. הם צריכים הורים, לא חברים. הם צריכים שניתן להם את מה שהם צריכים אפילו אם זה לא מה שהם רוצים.
זה לא אומר שעלינו להיות קשים או שולטים. זה אומר להיות יציבים כאשר אתם יודעים שהחלטתכם היא באמת ובתמים לטובת ילדכם; כאשר הם עייפים וצריכים ללכת לישון; כשהם זללו את כל כמות הסוכר שהגוף שלהם מסוגל לעכל; כאשר הם בילו מספיק זמן מול המחשב והגיעה השעה לחזור לכאן ועכשיו; כאשר המצב הכלכלי דוחק והשמלה היקרה החדשה לא חלק מהתקציב (תנסו לנתב אותן למגניבה הזאת ב-19.90 ₪ במבצע במקום).
הרווח המידי שלנו מהעבודה הקשה הזאת הוא שכאשר אנו נוהגים כמו האור, אנו מרגישים כמו האור. אני טיילתי עם אחת הבנות שלי לפני כמה ימים, מחזיקה את ידה, כאשר לפתע התמלאתי בהבנה המדהימה הזאת. אני כמו האור בשבילה. תארו לכם לטייל ברחוב כאשר אלוהים מחזיק את ידכם. זה אותו הדבר עבור ילדנו. זו הרגשה מדהימה.
כמו שפסיכיאטר ילדים, הרולד ס. הולברט אמר פעם, "עלינו לאהוב את ילדנו הכי הרבה כאשר זה הכי פחות מגיע להם".
כאשר ילדנו מאתגרים אותנו ובודקים אותנו, עלינו לנסות ולהתאמץ הכי חזק על מנת לתת להם את מה שהם צריכים, אפילו כשזה לא מה שהם רוצים.
מאת מיכל ברג
נשיאה ומנכ"לית של ארגון "רוחניות לילדים"