שנה אזרחית טובה! זה הזמן לקבל את כל ההחלטות לקראת השנה החדשה, אולם חכו, לא כל כך מהר! ….
כדי לקבל את ההחלטות הנכונות, קיבעו מטרות – אבל לפני שאתם חולקים אותן עם כל החברים בפייסבוק או מודיעים עליהן לעמיתים לעבודה ולחברים קרובים, שיקלו לשמור אותן לעצמכם… מיד תדעו מדוע.
מבחינה פסיכולוגית, יש מידע רב המסביר למה החלטות של השנה החדשה הן חשובות ביותר. יש גם דרכים המלמדות כיצד נצליח לדבוק בהן, אולם אף אחד לא מזכיר לנו שעליהן להישאר כמוסות ככל הניתן.
במאמר שכתב מפציר דרק סיברס (Derek Sivers): "שתוק! הכרזה על תוכניותך גורמות לך להיות בעל פחות מוטיבציה להשיג אותן".
הסיבה לכך היא העובדה שכאשר אנחנו מכריזים על תוכניותינו, הדבר גורם לנו להיכנס לתחושה מזויפת של הצלחה, כאילו כבר השגנו אותם וכך למעשה אנחנו מתרחקים מהאפשרות להשיג את מה שאנחנו רוצים להשיג.
הפסיכולוגים קוראים לתופעה זו "מציאות חברתית". מאהלר (W. Mahler), קבע במחקרו ב- 1933, שכאשר אדם מכריז על פתרון של בעיה וכאשר הדבר מזוהה בידי אחרים, הוא הופך להיות "מציאות חברתית… אפילו שהפתרון לבעיה לא הושג."
פיטר גולוויצר (Peter Gollwitzer), מרצה לפסיכולוגיה באוניברסיטת ניו-יורק, ערך ארבעה מבחנים שונים לקבוצה של 63 אנשים ומצא שלנבדקים ששמרו את הכוונות שלהם לעצמם היה סיכוי טוב יותר להשיג אותן, לעומת הנבדקים שפרסמו את תוכניותיהם והן הוכרו על ידי אחרים.
גולוויצר מסביר זאת כך: כאשר אנחנו מספרים למישהו על הכוונות שלנו, הדבר יוצר בנו לנו תחושה מוקדמת של הישג. הדבר קורה מפני שהמוח האנושי מצויד ב"סמלי זהות" שיוצרים את התדמית האישית שלנו. המוח אינו מבחין בין מילים לבין פעולות, כיוון ששתיהן מטביעות בתוכו את אותו הסמל. זאת הסיבה לכך שכאשר אנחנו מדברים על משהו המוח מפענח זאת כאילו כבר הישגנו אותו. לכן, אל תרמו את עצמכם ואל תחליפו דיבור במעשה.
אולם, יש הבדל בין הכרזה "אני הולך להוריד במשקל" ובין בקשה מאנשים שיעזרו לך להוריד במשקל. בקשה לעזרה היא פעולה חיובית שעוזרת לנו להשיג את המטרות שלנו, ומחקרים מראים שלאנשים שמבקשים עזרה יש יותר סיכוי להשיג את מטרותיהם, כיוון שהם מרגישים מחויבים להן בצורה עמוקה יותר.
מבחינה קבלית, כאשר אנחנו מציבים לעצמנו מטרות, אבל אנחנו לא מבצעים אותן, הדבר יוצר אלמנטים שליליים. כאשר אנחנו קובעים לעצמנו כוונות ונודרים נדר (כביכול) כמו "אני אתחיל את הדיאטה מחר", או "אנ אלך לשיעור קבלה", ניתנת לנו כל האנרגיה שאנחנו צריכים כדי להשיג את המטרה. אולם, אם אנחנו לא פועלים להשיג אותה האנרגיה מתבזבזת.
אני מרגישה שחשוב לחלוק עמכם את התובנה הזו, לא כדי לגרום לכם להרגיש רע לגבי המטרות שהצבתם לעצמכם ולא השגתם, אלא כדי לעודד אתכם להשתמש במודעות הזו. אני מאמינה שהיא תעזור לכם להגשים את המטרות שתציבו לעצמכם.
בפרוס השנה חדשה, אנחנו במחשבה של התחלה חדשה, תקופה מלאת פוטנציאל ואפשרויות מוצלחות.
אולם במציאות – כל יום הוא התחלה חדשה! זאת הסיבה לכך שכאשר אנחנו בוחנים את חיינו, אנחנו בדרך כלל מודדים אותם בשבועות, חודשים ושנים, אבל האמת היא שאנחנו אמורים להתמקד בימים.
לכל יום יש אנרגיה ומטרה מסויימת שכל אחד מאיתנו אמור להשיג. מטרה זו, אנרגיה זו, היא משהו שאתייחס אליה כאל "ניצוץ האור".
המקובלים מלמדים שכל אדם מקבל כמות מדוייקת של ימים להפוך את הניצוץ למושלם, אז אל לנו לבזבז את הזמן שיש לנו.
בתקופת התורה אנשים חיו מאות שנים, אולם בהמשך תוחלת החיים צנחה. הסיבה לצניחה היא מקרה פשוט של איכות לעומת כמות. משל קטן להמחשה…
פעם היה מלך שבבעלותו היה מכרה יהלומים. לאחר שכרה את היהלומים הוא נתן בכל פעם אלפים מהם לאומנים המקומיים, שהצטוו לנקות את האבנים ולהביא אותם לכדי שלמות במהלך מספר חודשים.
הבעיה היחידה הייתה שהאומנים מעולם לא השלימו את העבודה, כך שחלק מהיהלומים חזרו פגומים. לכן, המלך יצר שיטת פעולה חדשה, ונתן לכל אומן כמות קטנה יותר של יהלומים – ופחות זמן להשלים את העבודה.
אותו הדבר קרה עם האנושות: בתחילה הבורא נתן לכל אדם מיליוני ניצוצות של אור שהיו בהתאמה לכל יום בחיים שניתן לו. בפועל, למרות שאנשים חיו מאות שנים, הם לא הביאו את הניצוצות שלהם לשלמות. למעשה, הם פגעו בהם והתעלמו מהם, מה שגרם לבורא להפחית את כמות הניצוצות שניתנו בבת אחת לכל אדם.
למען המדע והפשטות, תוחלת החיים הממוצעת של אדם באמריקה היא 79.4 שנים – זה 28,981 ימים, אבל מפני שיש שנה מעוברת בכל 4 שנים, אפשר לעגל את המספר ל- 29,200. פירוש הדבר שיש בידינו 29,200 ימים, בממוצע, שכבר הוכנו עבורנו.
הזוהר מגלה שלפני שהגענו לעולם הזה, כל האנרגיה והתמצית של כל יום הוכנו עבורנו. החיים מלאים בהזדמנויות, בניצוצות השמורות רק עבורנו. הניצוץ שאנחנו אמורים למלא היום לא יכול להתממש מחר. בדיוק כמו שאת הניצוץ שיכולנו למלא אתמול – איננו יכולים להשיג היום. בכל יום ויום עלינו לחיות ולהגשים את המתנה המיוחדת המאפיינת אותו.
לכל יום יש את העבודה המיוחדת שלו הקשורה להיבט ספציפי של הנשמה שצריך להיטהר ולעלות, ועל-ידי גילוי האנרגיה שהוכנה עבורנו, תכליתו של היום להעצים את הנשמה שלנו עד אשר בסוף התהליך, בסוף הדרך, תהפוך להיות לאני החזק והטוב ביותר, האני האמיתי שלנו.
בסופו של דבר – עלינו לחיות כל יום באותה מידה של התלהבות, בין אם הוא יום השנה החדשה, או לא.
בהקשר זה, אחד הפתגמים האהובים עלי הוא: "יש לנו מספיק זמן, אבל לא מספיק זמן לבזבז"…
אז בואו נשתמש בזמן שלנו בחכמה, נגדיר מטרות בעלות כוונה, ונחלוק אותן רק כאשר אנחנו מבקשים עזרה.
עוררו בתוך מודעותכם הערכה לכוח ולמתנה של כל יום. גם אם היום לא התחיל כפי שקיוותם – אל תוותרו עליו ואל תדחו דברים למחר. פשוט התחילו את יומכם שוב ותפסו את מה שמחכה לכם… יום חדש שמח!
מחשבה לפעולה:
להלן דף הלקוח מיומנו של בנימין פרנקלין. כל בוקר בנימין פרנקלין שאל את עצמו, "אילו דברים טובים אעשה היום?" וכל ערב הוא שאל את עצמו, "אילו דברים טובים עשיתי היום?"
בכל יום שאלו את עצמכם אילו דברים טובים ביכולתכם לעשות היום? לפני שאתם נרדמים, עשו "ספירת מלאי" של הפעולות הללו, ולפני שתרגישו, הדבר יהפוך להרגל.
"יש רק יומיים בשנה שאי אפשר לעשות בהם כלום. אחד נקרא אתמול והשני נקרא מחר, אז היום הוא היום הנכון לאהוב, להאמין, לעשות ובמיחוד לחיות." הדלאי למה.