פרשת השבוע הזה מתחילה כך:
"וידבר ה' אל משה לאמר: דבר אל אהרן ואמרת אליו בהעלותך את הנרות", כאשר תעלה, כאשר תדליק את הנרות במנורה שבמשכן, וודא שהנרות יאירו לכיוון המרכז.
לדרישתו של הבורא מאהרון שידליק את המנורה שבמשכן יש מספר עצום של לימודים עבורנו, והמדרש מספר לנו סיפור רקע על תחילתה של פרשת בהעלותך.
בפרשת הקודמת, פרשת נשא, הקריב כל אחד מראשי השבטים קרבן למשכן; כולם חוץ משבט לוי, הלויים. מי היה ראש שבט לוי? אהרן, שרואה את הבורא אומר למשה לומר למנהיג כל שבט להקריב קרבן. אנו יודעים שהקרבת הקרבנות הללו הייתה פעולה של גילוי אור גדול לעולם, וכל אחד מהשבטים ומנהיגיהם התלהבו והתרגשו מהאור שיעוררו באמצעות עבודתם. לכן אהרן מחכה, תוהה מתי יגיע תורו, וחושב, "אני רוצה לגלות את האור הזה. אני רוצה לעזור להתגלות הזו."
אבל אהרן מעולם לא נקרא לעשות זאת.
אהרן רואה את כל השבטים האחרים ואת כל המנהיגים האחרים עושים דבר חשוב מאוד – מקריבים קרבנות, מגלים אור עצום. והוא רואה שהוא אינו נקרא לעשות זאת, ומתחיל לדאוג, "מדוע זה? מדוע איני נקרא להקריב קרבן?" הוא חושש שהסיבה לכך ששבט לוי, השבט שלו, אינו נקרא לגלות את האור הגדול הזה היא מפני שיש בו איזה פגם. הוא מגיע למסקנה שיש בו משהו לא בסדר, שהוא חסר מבחינה רוחנית, ולכן הבורא לא ביקש ממנו להקריב קרבן.
הבורא רואה את דאגתו של אהרן ואומר למשה לומר לאהרן לא לדאוג, לומר לו שהוא הולך לעשות משהו הרבה יותר גדול מאשר כל אחד אחר. ואז הוא אומר לו, אהרן הולך להדליק את המנורה שבמשכן. לכן, מתחילה פרשת השבוע הזה ב"דבר אל אהרן ואמרת אליו" – משה מדבר אל אהרן ואומר לו שהוא הולך להדליק את המנורה.
אם כן, דרך אחת להבין את הסיפור הזה היא רק רצף הזמן של האירועים. אבל יש דרך עמוקה יותר להבין זאת. דרך חשובה יותר. הסיבה היחידה שניתנה לאהרן מתנת היכולת להדליק את המנורה – וחשוב מזה, לגלות את האור הגדול שגילתה הפעולה הזו – הייתה הדאגה שלו שמא הוא חסר ולא ראוי לגלות את אור הקרבנות.
אנו לומדים מזה לימוד גדול מאוד: כל חוסר רוחני שאנו מרגישים הוא האור שאנו הולכים לקבל.
שאלה עמוקה יותר שאנו צריכים לשאול את עצמנו היא – איזה כאב אנו חווים בגלל החוסר ברמה רוחנית גבוהה יותר? יש מושג הידוע כ"קנאת סופרים". אבל לא הקנאה המטופשת, המבוססת על האגו, שמרגישים רוב האנשים, כמו "אני רוצה מה שיש לו". אנו מדברים כאן על קנאה המתייחסת לרמות רוחניות. וזה בסדר להתבונן באדם אחר בסוג כזה של קנאה; לאהרן כאב כשחשב שלא יוכל לגלות את האור שגילו מנהיגי השבטים האחרים באמצעות הקרבנות שהקריבו. אבל בדיוק הכאב הזה הכין אותו ואפשר לו להיות ערוץ לגילוי אור עצום בעולם באמצעות הדלקת המנורה.
אם אתם רוצים לדעת מה תשיגו ואיזה מתנות אתם הולכים לקבל מלמעלה, שאלו את עצמכם – מהם הדברים שבפירוש מכאיבים לכם שעדיין אינכם יכולים לעשות אותם? האם יש לכם קנאת סופרים, קנאה רוחנית? איזו רמה אתם רואים שאתם יכולים להשיג אבל עדיין לא השגתם אותה? כל מה שמכאיב לכם, כל מה שפוצע אתכם, הוא מה שיהיה לכם, הוא מה שאתם הולכים להשיג, הוא המתנה שתקבלו מלמעלה.
אם כן, מדוע מתרחשת פרשת השבוע הזה? מדוע ניתנה לאהרן היכולת לפתוח ערוצים עליונים של אור ושפע וברכות שירדו לעולם הזה?
מפני שכאב לו לראות את ראשי השבטים האחרים מגלים אור. בזכות הכאב הזה, ניתנה לו היכולת לא רק לגלות את האור שהם גילו, אלא היכולת לגלות אור גדול יותר מאשר הם היו מסוגלים.
לכן, אחת המתנות הגדולות שאנו יכולים לקבל השבת הזו היא לבקש מאהרן לתת לנו קצת מהכאב שלו, לתת לנו את היכולת לראות איפה אנו צריכים להיות ולהרגיש את הכאב של לא להיות שם. עלינו לבקש שתהיה לנו קנאת סופרים, הקנאה הרוחנית, ברמה הבאה שלנו, הרמה שבה אנו רואים אחרים, אבל עדיין לא הגענו אליה בעצמנו.
הכאב שאנו חווים בגלל חוסר הגדילה הרוחנית שלנו, חוסר ההתעלות הרוחנית שלנו, הוא המתנה, האור והיכולת שנקבל. וזו, שוב, אחת המתנות שאהרן נותן לנו השבת הזו. מפני שרמת הכאב שאתם מרגישים היא רמת האור שאתם הולכים לקבל, המתנות שאתם הולכים לקבל, והברכות שתהיו מסוגלים לעורר עבורכם ועבור העולם.
ברכות ואור,
מיכאל ברג