האופן שבו אנו רואים את עצמנו הוא אנחנו
מאת: מיכאל ברג
המקובלים אומרים שהאדם נברא ביום השישי של הבריאה, לאחר שבעלי החיים נבראו. מדוע? מפני שהבורא רוצה שנזכור שיש לנו בחירה או להתעלות מעל לכל הבריאה כאשר אנו גדלים מבחינה רוחנית ומגלים את האור שלנו, או להיות פחותים יותר מיתוש כאשר אנו בוחרים לא לגדול באופן רוחני או לא לגלות את האור שלנו.
הזוהר אומר שכאשר אדם נברא הוא מילא את כל העולם. אבל כאשר הוא נפל באופן רוחני, לאחר שלקח חלק בלשון הרע של הנחש והלך אחרי הרצון שלו לקבל לעצמו בלבד, הבורא צמצם אותו לגודל שלנו כיום. מבחינה רוחנית, זה אומר שאנו יכולים להיות או גדולים או קטנים. איך זה נקבע? הרב אשלג מלמד לימוד חשוב ורב עוצמה: הדרך שבה אנו רואים את עצמנו היא מי שאנחנו.
פעמים רבות מדי אנו מרשים לעצמנו לעשות מעשים שליליים קטנים ובו זמנית אנו מקפידים מאוד לא להרשות לעצמנו לעשות מעשים שליליים גדולים. הרב אשלג אומר שזה מפני שברמה מסוימת אנו לא רואים את עצמנו מספיק חשובים; ומפני שאנו חושבים שאנו לא חשובים – שאנו לא משה רבנו או רבי שמעון בר יוחאי – אנו מאמינים שאנו צריכים להקפיד לא לעשות פעולות שליליות גדולות, כמו גניבה או פציעה של מישהו, אבל לא משנה כל כך אם נעשה את המעשים השליליים הקטנים.
אם כך, אם זו הדרך שבה אנו חיים את חיינו, אם זוהי הדרך שבה אנו רואים את עצמנו, אז זה מי שאנחנו. לכן, זה אומר שבטווח הארוך אם אנו רוצים להתפלל על אדם אחר או להביא רפואה לאדם אחר, הבורא יאמר, "רגע אחד, עד כמה את/ה חזק/ה? את/ה זוכר/ת אתמול כאשר עשית את הדבר הפעוט ההוא ואמרת שזה לא עניין גדול, כי את/ה לא משה רבנו? ובכן, היום כאשר את/ה בא/ה ומנסה להביא רפואה לאדם הזה, זכור, או זכרי, את/ה לא משה רבנו, את/ה לא חזק/ה כמוהו."
יש לקוות, שבזכות הלימוד הזה – בזכות ההבנה עד כמה אנו חשובים וחזקים – נעשה שינוי גדול במודעות שלנו ונתחיל להבין שאנו לא יכולים לעשות אפילו מעשים שליליים קטנים. כאשר נראה את עצמנו בדרך זו ונחיה את חיינו בדרך זו, אז מחר, כאשר נבוא לפני הבורא כדי לבקש רפואה עבור אדם אחר, הבורא יאמר, "ובכן, אם את/ה אדם חשוב [וזה מתבטא בדרך שבה אנו רואים את עצמנו], אז את/ מספיק חזק/ה כדי להביא את האור הזה לעולם." מכיוון שהדרך שבה אנו רואים את עצמנו, האופן בו אנו מרשים לעצמנו לפעול ולחיות את חיינו, הוא מי שאנו.
כאשר אנו משתתפים בשבת ובאים לשמוע את קריאת התורה, המחשבות שלנו חייבות להיות שכל מילה שאנו אומרים וכל תקשורת שאנו עושים הן חשובות, מפני שאנחנו חשובים, לא באופן אנוכי וטיפשי, אלא באופן האמיתי ביותר. כאשר אנו מגדילים את ההערכה שלנו לעצמנו, אנו נעשים האדם הזה; אין שום הבדל בין האופן שבו אנו רואים את עצמנו ובין המהות האמיתית שלנו. האופן שבו אנו רואים את עצמנו, האופן שבו אנו מרשים לעצמנו לפעול גם באופן חיובי וגם באופן שלילי, הוא מי שאנחנו. הנשמות שלנו מגלות אור עצום בעולם הזה. כאשר אנו רואים את עצמנו בדרך זו, זה מי שאנחנו, ואז, כאשר נצטרך להביא אור ולעזור לאדם אחר או פשוט להביא אור לעצמנו, יהיה לנו הכוח לעשות זאת.
מצד שני, אם נאמר לעצמנו, "אעשה את הדבר הגדול. אעשה את התקשורת הגדולה. אוודא שלא אפגע באף אחד בשום צורה, אבל הדברים הקטנים, הם נועדו לאנשים גדולים ממני", אז זה מי שאנחנו. אנו הופכים את עצמנו לחסרי משמעות בגלל המודעות הזו , וכאשר נרצה להביא אור, לא יהיה לנו הכוח, מפני שאמרנו לעצמנו שאנחנו לא חשובים וכך הפכנו את עצמנו לחסרי משמעות.
זה אחד הלימודים החשובים ביותר של רב אשלג, ויש לקוות שישפיע גם על הפעולות החיוביות שלנו וגם על הפעולות השליליות שלנו. אנו לא יכולים להרשות לעצמנו להיות חסרי משמעות, במיוחד בעבודה הרוחנית שלנו, מפני שכל מה שאנו עושים חשוב. אנו חייבים להיזהר עם המעשים הקטנים, השליליים, מפני שאנו חשובים במובן האמיתי ביותר. אנו בעלי משמעות.
כאשר אנו חיים כבעלי משמעות ורואים את עצמנו כבעלי משמעות, יש לנו הכוח ואנו יכולים להביא אור כאשר אנו חייבים לעשות זאת. האופן שבו אנו רואים את עצמנו, האופן שבו אנו מרשים לעצמנו לעשות את המעשים הקטנים, לא את המעשים הגדולים, הוא מי שאנחנו, הוא שקובע עד כמה אנו חזקים, ומה אנו יכולים לעשות בעולם הזה.