פרשת דברים מופיעה תמיד בשבת לפני ט' באב.
הסיבה לכך היא שהפרשה מגוללת את כל המקרים בהם הפגינו היהודים שנאת חינם, שהיא הסיבה לחורבן שני בתי המקדש.
השנאה יצרה פירוד שהחליש את עם ישראל ולא איפשר לו לעמוד כנגד אויביו: (פרק א' פסוק ב') "אחד עשר יום מחורב".
האר"י מסביר כי אחד עשר מקושר לאחד עשר סממני הקטורת ואחד עשר צמחי מרפא היכולים לרפא כל מחלה אפשרית.
תפקיד הקטורת היה לשבור את הכח של השטן. בכח השלילי.
"חורב" בא מהמילה חורבן, כך שמכאן ניתן להבין את הקשר בין הפרשה ל- ט' באב.
משה כתב את ספר דברים, משנה תורה, כדי לתת לנו כלים להתמודד בהצלחה עם אשליית השליליות בעולם המלכות, עולם החומר הגשמי.
בהפטרת חזון ישעיהו מופיעים כל הדברים השלילים העלולים לקרות. אנו נעזרים בהם כחיסון נגד.