להתנתק מהדרך הרוחנית ה"נכונה"
עקדת יצחק נועדה לעקור מן השורש את אברהם מהדרך הרוחנית ה"נכונה". רק כאשר הוא מוכן ללכת בדרך המנוגדת, הוא יכול לקבל את הברכות עבור ילדיו. על המשמעות הרוחנית של עקדת יצחק ופרשת "וירא"
מאת: מיכאל ברג
בפרשת "וירא" אנו פוגשים בעקדת יצחק, שבה הבורא בא אל אברהם ואומר לו דברים שאברהם מבין מהם שעליו להקריב את יצחק בנו. אברהם שם בצד כל מה שהוא יודע ומבין כהגיוני ונכון, ואומר לעצמו, שאם הבורא אומר לי כך, זה מה שאני חייב לעשות עכשיו, אני לגמרי מנותק מכל מה שחשבתי שהוא נכון, אני רוצה לעשות זאת. לכן, השאלה שהבורא בא אתה לאברהם היא: "האם אתה מוכן לוותר על מה שאתה יודע כאמת אם נאמר לך עכשיו שיש משהו אחר?"
כל תהליך עקדת יצחק – ההליכה המשותפת במשך שלושה ימים, העלייה יחד אל ההר – היו למען מטרה אחת: לעקור מן השורש כל התקשרות שהייתה לאברהם לדרך הרוחנית ה"נכונה" שלו. ורק כאשר אברהם מגיע אל פסגת ההר ומסיר לחלוטין כל ספיח של התקשרות, והוא מוכן ללכת בדרך מנוגדת לחלוטין, רק אז יכול אברהם לקבל את ברכות השפע הרוחני והפיזי מהבורא. רק אז, כאשר הוא משתחרר לגמרי מההתקשרות שלו ליצחק, יכול היה לקבל את הברכות עבור ילדיו.
להיות מחוץ לאגו
אברהם לא יכול היה לגלות ברכות גדולות לעצמו או לילדיו כל עוד שמר בתוכו על הקשר עם מה שחשב שהיה הדבר הנכון. הבורא בא ואומר לו, טוב מאוד שאתה עושה את הדבר הנכון, שחייך מוקדשים לעשיית הדבר הנכון, והקשר שלך עם בנך יצחק מוקדש לעשיית הדבר הנכון; אבל כל עוד אתה מחובר לדבר הנכון אינך יכול לגלות אור באמצעותו.
אם נבין את משמעות הדבר, יש לקוות שהדבר יתחיל שינוי מוחלט, באופן שבו אנו רואים את הדברים שאנחנו חושבים שהם טובים או רעים, שאנו עושים בחיינו. אם הבורא היה בא אליכם ואומר לכם שאתם חייבים לוותר על כל הדברים הטובים והנכונים שאתם עושים, האם הייתם עושים זאת? עד כמה אתם קשורים למה שאתם חושבים שהיא הדרך הרוחנית הנכונה שאתם עושים? ההתקשרות הזו באה מהאגו. ואתם חייבים לדעת שכל עוד אתם מקושרים לדברים הנכונים שאתם עושים, שום ברכה לא יכולה לצמוח מזה.
במשך כל התהליך שבו אברהם ויצחק הולכים יחד במשך שלושה ימים ומטפסים אל ההר, אברהם מעורר בתוך עצמו את היכולת להתנתק מהעבודה הרוחנית שלו ולהתנתק מיצחק. כשהוא עולה אל ההר, האמת היא שהוא מעולם התכוון להרוג את יצחק; הוא פשוט היה חייב לעבור תהליך של ניתוק. זה תהליך שכל אחת ואחד מאתנו חייבים לעבור כל הזמן. לכן, אחד הסודות הגדולים של עקדת יצחק, ומה שעלינו לבקש השבת הזו, זה להתחיל את תהליך הניתוק האישי שלנו מהדרך הרוחנית הנכונה שבה אנו נמצאים. כן, אנו חייבים ללכת בדרך הזו, אבל בו בזמן, אנו לא יכולים לקחת את עצמנו ואת ההתקשרות שלנו לדרך הזו יותר מדי ברצינות.
לוותר על הדרך המוכרת
אם הבורא היה בא אליכם היום ושואל אם אתם מוכנים לוותר על כל מה שאתם יודעים על הדרך הרוחנית שלכם, ועל כל מה שאתם עושים בדרך הרוחנית שלכם, האם הייתם מוכנים לוותר? רובנו לא מוכנים לכך, מפני שאנחנו כל כך קשורים לעבודה הרוחנית שלנו, והקשר הזה בא מהאגו. המקום שאנו חייבים להגיע אליו הוא מקום שממנו אנו יכולים לומר: אני מסור/ה לזה מכיוון שאני מבין/נה שזו הדרך הנכונה, אבל אם הבורא יבוא אלי מחר ויגיד לי שאיני חייב/ת לעשות אותה, שאני חייב/ת לעשות משהו הפוך לגמרי, אני מוכן/נה לעשות זאת, מפני שהשגתי ניתוק מוחלט מהדרך הרוחנית הנכונה שלי. זו אבחנה שלא כל אחד יכול לעשות, אבל בלעדיה אנו לא יכולים להביא ברכות גדולות לעבודה הרוחנית שלנו.
באמצעות שבת "וירא" ועקדת יצחק אנו לומדים שאנו חייבים להגיע לנקודה שבה אנו משקיעים את כל האנרגיות שלנו במה שאנו עושים, ובו בזמן, מנותקים מזה כל כך שאם הבורא יבוא אלינו מחר ויאמר לנו לעשות בדיוק ההפך, נעשה זאת. כשאנו מסוגלים להפעיל את שני הדברים בו זמנית, אנו יכולים להביא ברכות עצומות באמצעות העבודה הרוחנית שלנו.