שחרור מעבדות רוחנית
פרשת משפטים עוסקת בעבדים ובעבדות; אבל המקובלים מסבירים שלא מדובר כאן על אנשים משועבדים באופן פיזי. ברמה הבסיסית, מדובר כאן על שעבוד שפירושו שאנשים חושבים ועושים דברים לא מפני שהם באים ממקום של מהות אמיתית, אלא מפני שהחברה, החברים, המשפחה וכדומה רוצים שיתנהגו בדרך זו.
זה גם אומר שאנו עושים דברים כדי שיאהבו אותנו, יקבלו אותנו, יעריכו אותנו או יחשבו שאנחנו אנשים טובים, נותנים ורוחניים.
חשוב שנבין זאת, מכיוון שאם לא נכיר את המחלה, לעולם לא נוכל לזכות בתרופה. המקובלים מלמדים שיש שני כוחות בעולם. יש אור הבורא, אליו מתייחס הרב אשלג כאל "מערכת הקדושה", זה המקום ממנו באה החירות האמיתית. וישנה "מערכת הטומאה", מערכת החושך.
כולנו משועבדים כיום. אכפת לנו מה אנשים חושבים עלינו, אכפת לנו מה אנשים יאמרו עלינו, ואכפת לנו איך אנו נראים בעיני אחרים. וזה משפיע על חיינו, כמעט בכל מעשה שאנו עושים. כל המחשבות הללו פירושן שאנו משועבדים אליהן, מפני שאנו לא מסוגלים להיות טהורים במעשים שלנו או לפעול רק על בסיס המהות הטהורה שלנו ורצונות הנשמה שלנו.
המקובלים מלמדים שכל עוד אנו נמצאים במצב שבו אכפת לנו מה אנשים חושבים עלינו, ופועלים מתוך רצון להכרה, הערכה או אהבה, מוטרדים אם לא אוהבים או מעריכים אותנו, אנו משועבדים. אנו לא חופשיים.
לכן, חיוני והכרחי שנבין מה פירוש להיות משועבדים מבחינה רוחנית. אין זה רק מצב של חוסר שלמות. זה למעשה חיבור למערכת הטומאה, לכוחות החושך, לכוחות השליליות. כאשר אנו מדברים על בני ישראל במצרים, כמו שאנו עושים לעתים קרובות, לא מדובר, כפי שאנו יודעים, על כך שהיו בעבדות פיזית, אלא שהמודעות שלהם הייתה משועבדת.
וזה מצביע, שוב, לא רק על מצב של חוסר שלמות רוחנית שבו אתם חוששים ממה שאנשים יחשבו עליכם, אלא זה אומר חיבור לכוח שנקרא מערכת הטומאה, כוחות הטומאה, כוחות החושך והשליליות שבעולם הזה.
אפילו אלה מאתנו שהקדישו זמן לחשוב על כך, על שני הצדדים האלה של חיינו – הצד שדוחף אותנו להיות באמת חופשיים, והצד שדוחף אותנו להיות משועבדים – אנו מבינים זאת כאילו צד אחד יותר חיובי והשני פחות חיובי.
אבל העניין עמוק הרבה יותר; מפני שהרמה בה אנו משועבדים ואכפת לנו מה אחרים אומרים וחושבים עלינו היא הרמה שבה קושרים את עצמנו לכוחות השעבוד, שהם כוחות החושך שבעולם.
וכשאנו דוחפים את עצמנו להשתחרר ממה שאנשים אחרים חושבים ואומרים עלינו, ובאמת מתבוננים פנימה, פועלים וחיים מתוך החלק הטהור של הנשמה שלנו, אותו חלק שדוחף אותנו לחירות, אז אנו מתנתקים מכוחות מערכת הטומאה, כוחות החושך והשליליות, ומתקדמים לקראת מערכת הקדושה.
הדבר החשוב ביותר הוא לזכור קודם כל שאנחנו עבדים. זה חייב להיות ברור לנו. וחלק ממתנת השבת הזו והשבוע הזה הוא להשתחרר מהעבדות הזו… אבל זה מתחיל עם הבהירות הזו. ואנו חייבים לקחת את הזמן ולחשוב על הדרכים שבהן חיינו מבוססים לא על רצון הנשמה שלנו, אלא על מה אנשים חושבים עלינו, איך הם רואים אותנו, והאם הם מעריכים אותנו או לא.
כל המחשבות האלה, ששכיחות ונפוצות כל כך במוחות שלנו כיום, הן סימן לכך שאנחנו עדיין עבדים.
להיות עבדים פירושו משהו עמוק הרבה יותר מאשר לא להיות מעורבים באופן רוחני כפי שאנחנו חייבים להיות; להיות עבדים זה בעצם חיבור, קשר, שאנו יוצרים למערכת הטומאה, לכוחות החושך שבעולם. ואחת המתנות הגדולות של השבת הזו היא העזרה שניתנת לנו כדי להשתחרר מהעבדות הזו ולהשיג באמת חירות, חירות אמיתית.