גילוי אור במקום בו היה פעם חושך
בפרשה הזו נאמר בתורה שהיו 11 מרכיבים בקטורת שבמשכן. אחד המרכיבים שלה נקרא חלבנה, שעל פי התלמוד הפיץ ריח לא נעים. הקטורת אמורה להיות ריח ניחוח; מדוע, אם כן, לאחד מאחד עשר מרכיביה יש ריח רע?
עבודתו של אהרן, שגם עליה מדברת הפרשה הזו, ושהיא בעצם העבודה הרוחנית של כולנו, היא לקרב לאור הבורא אנשים ודברים רחוקים ממנו. לכן, הסיבה לכך שהחלבנה הוספה לקטורת, שהיא אחת התקשורות הנעלות ביותר, הייתה לציין שאנו כוללים בתקשורת שאנו עושים גם את נשמות האנשים הרחוקים מאור הבורא.
אבל מהו סוד ההבנה הזו? נאמר בתלמוד, בגמרא, שכאשר משהו מאוד שלילי עומד להתרחש, אחד הכלים שאנו משתמשים בהם כדי להסיר את הדין הזה הוא קבוצת אנשים שצמים ומתפללים לביטול הדין הזה. אבל המקובלים מלמדים אותנו שאם קבוצה של, נאמר, 100 צדיקים צמה ומתפללת, הסיכויים שלהם להסיר את הדין הם קטנים. אבל, אם מתוך המאה האלה, יש שמונים צדיקים ועשרים אנשים שליליים, יש סיכויים גדולים הרבה יותר שהתפילה הזו תיענה והדין יתבטל.
אז שוב נשאלת השאלה, מדוע? באופן הגיוני, הייתם אומרים שאם נבחר 100 צדיקים, יש להם יותר כוח, הם יוכלו להסיר את הדין, הם יוכלו לגלות את האור הנדרש. אבל המקובלים אומרים לא; אם אתם רוצים שהדין יתבטל, אתם חייבים לבחור את הקבוצה השנייה.
הקבוצה שבה יש גם אנשים חיוביים וגם אנשים שליליים. כדי להבין את ההיגיון שבדבר, הזוהר אומר לנו שהאור הוא אור רק כאשר הוא יוצא מתוך החושך, והטוב הוא טוב רק כאשר הוא יוצא מתוך הרע. לכן, אם אדם הולך בדרך שלילית, והוא עוזב את הדרך הזו, אז אור הבורא מתגלה במלוא גדולתו באמת.
בואו נבין מה הזוהר אומר; אור הוא אור רק אם הוא יוצא מתוך החושך. זה לא מה שאנו חושבים באופן הגיוני. אנו חושבים, כן, אפשר לגלות אור מתוך החושך, אבל אפשר גם לגלות אור מתוך אור. אם יש לכם בחירה בין יום בו אתם מחוברים ומלאי השראה ובין יום בו אתם מנותקים ונמצאים בחושך, תבחרו להיות ביום שבו אתם מלאי השראה ומחוברים, ותגלו אור תוך כדי כך.
אבל הזוהר אומר לא, זה לא אור; אור הוא אור רק כאשר הוא מתגלה מתוך החושך.
מהו סוד הלימוד הזה, מדוע אנו חייבים אנשים שליליים בתוך קבוצה שמנסה לעשות דברים גדולים, ומדוע בתוך הקטורת, שהיא תקשורת חזקה מאוד, היה חייב להיות משהו שהיה לו ריח נורא? המקובלים מלמדים שמטרת בריאת העולם שלנו, ומטרת החיים האישיים שלנו, היא לגלות אור במקום בו היה פעם חושך. לכן נאמר שמישהו שנפל וחזר מגיע לרמה גבוהה יותר מאשר מישהו שהיה חיובי כל ימיו.
מדוע? מפני שהאדם שהוא חיובי תמיד, ששומר תמיד על מצב נעלה, מעולם לא היה בתוך החושך. ואם מעולם לא נפלת לחושך, לעולם לא תהיה לך היכולת להאיר את החושך…ואם לעולם לא תאירו את החושך, לעולם לא תשיגו את המטרה שבשבילה באתם לעולם הזה.
לכן, כאשר אנו מבינים שמטרת החיים הרוחניים שלנו היא להאיר את החושך – לא לגלות אור גדול יותר במקום שבו יש כבר אור – אנו מבינים מדוע הכרחי ליפול באופן קבוע. רובנו לא צריכים לדאוג בנוגע לכך. הנפילה הזו מתרחשת באופן טבעי. אבל אנו חייבים להבין מדוע הנפילה הזו היא חלק חשוב של העבודה הרוחנית שלנו.
אם נישאר במצב שבו אנו נמצאים כיום, משערים שאנו איכשהו מפותחים מבחינה רוחנית, לעולם לא נוכל לגלות אור מתוך החושך; נוכל רק לגלות אור מתוך אור.
אבל אם ניפול היום או מחר, אז כאשר נתעלה ממציאות החושך הרוחני שנפלנו אליה, מילאנו עכשיו באור את כל החלל. גילינו אור מחושך. אבל אם אנו נשארים באותו מצב רוחני, לעולם לא נגלה אור מתוך החושך, מפני שגילינו אור מתוך אור. והזוהר אומר שמטרת חיינו ומטרת בריאת העולם הזה אינה לגלות אור מתוך אור, אלא ליפול, ובנפילה הזו להיות במקום חשוך, ואז להאיר את כל החלל באור.
לכן, מלמדים המקובלים שבקטורת היה חייב להיות מרכיב אחד בעל ריח רע; כי מטרת הקטורת היא לגלות אור גדול, ולכן, ואם לא יהיה בה משהו רע, אם לא יהיה בה חושך, אם לא תהיה בה היכולת להיות במצב של חושך שאותו נוכל להאיר, אז לא תהיה לקטורת שום מטרה ומשמעות.
הוא הדבר עם קבוצת אנשים שמנסים לעשות משהו חשוב ומנסים לבטל דין. אם אין לכם אנשים שליליים שהם חלק מהקבוצה הזו, אז כל מה שתעשו הוא לגלות אור מתוך אור, ואנשים נעלים שמגלים אור… וזה אינו אור שמתאים למטרת חיינו ולמטרת העולם הזה. לכן, חייב להיות בקטורת ריח רע, חייבים להיות אנשים שליליים בקבוצת אנשים שמנסים לבטל דין. מכיוון שאז, יש לכם היכולת לגלות אור במקום שפעם היה בו חושך.
וכך גם בחיינו האישיים, נפילה היא נתון קבוע שחייב להיות חלק מחיינו עד שנטהר את עצמנו לחלוטין.
המקובלים מלמדים שהתקשורת הרוחנית שלנו היא זרימה מתמדת בין חיבור וניתוק. רובנו חושבים שהניתוק הוא חלק לא מוצלח של העבודה הרוחנית שלנו. אבל האמת היא שזה לא נכון. הניתוק הוא חלק הכרחי של קיומנו הרוחני ושל חיינו, מפני שאם לעולם לא נתנתק, לעולם לא יהיה לנו חלל חדש למלא בו את האור.