חשיבות העלאת המודעות שלנו
מאת: מיכאל ברג
הרב ברנדוויין לימד את הרב ברג לימוד שהתייחס לפרשת עקב, וכאשר בוחר הרב ברנדוויין ללמד דבר אחד הנוגע לפרשה, זה אומר שבתוך הלימוד הזה קיימת לא רק המודעות החשובה ביותר שאנו צריכים עבור השבוע הזה והשבת הזו, אלא גם, ואולי חשוב מזה, יש כאן סוד כלשהו שאנו חייבים לקחת עמנו להמשך חיינו.
אם כן, הרב ברנדוויין מדבר רק על שלושת המלים הראשונות של פרשת עקב – "וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן" – שפירושן הוא "ובסופו של דבר, תשמעו". רב ברנדוויין אומר שבשלושת המלים האלה צפון סוד מטרת חיינו, וסוד מטרת המרכז לקבלה.
במכתב לרב ברג שנכתב בשנת 1968, [ידיד נפשי, כרך ג’, מכתב לו’]
חולק הרב ברנדוויין מה שנגלה לו בהקשר לקריאה הזו. תחילת ההבנה, הוא אומר, היא כזו: "וְהָיָה" מייצגת שמחה, "עֵקֶב" מייצגת ענווה, ו"תִּשְׁמְעוּן" מייצגת היות מונחים על ידי אור הבורא.
כאשר יש לכם שמחה, אתם מפתחים את הענווה שלכם, ומפחיתים את האגו שלכם, ואז אתם מתחילים להיות מונחים, לשמוע את אור הבורא. רק אדם שמתאמץ תמיד להפחית את האגו שלו כדי להשיג ענווה גדולה יותר יכול להגיע ל"תשמעון", יכול להגיע לידי שמיעה. אין הכוונה כאן לשמיעת קולות; זה אומר להיות מונחים, כל הזמן, על ידי אור הבורא.
ואז, כדי שנוכל להבין זאת באמת, הרב ברנדוויין בוחר קטע מהזוהר של שיר השירים שהוא הבסיס לא רק להבנה אמיתית של השבת הזו ולקריאה של עקב, אלא גם של מטרת הנשמה שלנו בעולם הזה ומדוע אנו עושים את עבודת המרכז.
הזוהר אומר שאפילו האדם הנותן ביותר שעוזב את העולם הזה, בלי להבין את הסודות ובלי לעבוד כדי ללמוד את חכמת הזוהר, לא השיג את מטרתו ואינו יכול להישאר בעולם הנשמות העליונות. מפני שלכל נשמה יש מטרה כפולה: העלאת המודעות והבנת מה שמגיע מלימוד והשגת הסודות של העולם הזה, והמעשה. האחד בלי השני לא משלים את מטרת הנשמה, ולכן, אומר הזוהר שאפילו אדם שהיה אדם מאוד חיובי ונותן שהעלה את מעשיו, אבל לא העלה את המודעות שלו לידי הבנת העבודה והסודות של העולם הזה, חייב לחזור שוב לעולם הזה.
הזוהר אומר, ומצטט פסוק משיר השירים,[הזוהר, כרך יט’, ע’ 149, פסוקים תפד’-תפו’] שאומר שכאשר הנשמה – נשמה שהמלך שלמה קורא לה נשמה יפה – עוזבת את העולם הזה, היא מגיעה לעולמות העליונים ורוצה להיכנס למקום של מנוחה ושלווה. . והיא אומרת לבורא: "אני מבינה שחייתי חיים יפים, אבל המודעות שלי לא הייתה נעלה, לא השגתי את הסודות, ואני רואה שכדי להתחבר באמת כאן בעולם הזה, אני חייבת סודות. לכן, גלה לי את הסודות שעל פיהם עובד העולם העליון. למד אותי את הסודות שלא למדתי או קיבלתי בעולם הזה." והזוהר אומר לנו שהבורא אומר לנשמה הזו, "נשמה יפה שהעלתה את המעשים אבל לא העלתה מודעות באמצעות לימודי הסודות אינה יכולה להיכנס."
אם כן, אומר הזוהר, "חזרי אל העולם הזה. מצאי את הנשמות שיודעות את הסודות ולכי ולמדי יחד אתם. ואז תוכלי ללמוד את הסודות ולמצוא מנוחה אמיתית לנשמה שלך." וזה, אומר רב ברנדוויין, מבוסס על הלימודים מהזוהר, וזה סוד שלושת המלים הראשונות של פרשת עקב. "והיה" מייצגת שמחה. מתי הנשמה באמת מלאה בשמחה?"עקב",כאשר היא הולכת למורי הסודות. וכאשר היא לומדת את סודות העולם הזה, סודות הזוהר וסודות הקבלה, אז " תשמעון", היא מונחה בידי אור הבורא ויכולה להתחבר בשלמות לאור הבורא.
לפעמים כאשר אנו לומדים קבלה, אנו מאמינים שזה למטרת הפיכתנו לאדם טוב יותר. זה אמנם נכון, אבל חשוב גם לזכור את הסוד שרב ברנדוויין נותן לגבי השבוע הזה: אם המודעות שלנו לא עולה כל הזמן, אנו לא יכולים להשיג את החיבור שלנו לאור הבורא ולכל האור והברכות שיכולים לבוא אלינו מהחיבור הזה. הזוהר מדבר כאן על מה שמתרחש כאשר הנשמה שלנו עוזבת את העולם הזה, אבל הלימוד הזה נכון גם לגבי החיים כל יום ויום.
סוד השבת הזו הוא התעוררות מחודשת של הצורך שלנו בהעלאה מתמדת של המודעות למעננו ולמען כל העולם. מפני שאפילו המעשים היפים ביותר שנעשו בל התעלות מתמדת של המודעות להבנת סודות הזוהר והקבלה מגבילים את התעלות הנשמה. וכאשר התעלות הנשמה מוגבלת, כמות האור, הברכות והכוח שאנו יכולים למשוך למטה אל חיינו גם היא מוגבלת.
לכן, מרב ברנדוויין אל רב ברג ואלינו, מה שאנו רוצים לעורר מחדש הוא ההבנה שמטרת הנשמות שלנו שבאות לעולם הזה אינה רק להשתנות לאדם נותן יותר כל הזמן, מפני שזה יוצר נשמה יפה, אבל זה לא מספיק. כפי שאומר הזוהר, השאלה שאנו צריכים לשאול את עצמנו כל יום, גם עבור עצמנו וגם עבור אלה שאנו באים אתם במגע, היא – האם העליתי את המודעות שלי היום? האם המוח שלי, ההבנה שלי, ומודעות הסודות שלי התעלו היום – אולי אפילו ברגע אחד של חיבור לזוהר, או רגע אחד של הבנת הסודות עמוק יותר? אם כן, הנשמה נכנסת לחדרים הפנימיים ביותר, ויכולה להביא אתה חזרה לעולם הזה את כל האור והברכות שהיא אמורה לקבל ביום שלמחרת.