מה לבכם רוצה באמת? לצאת מתוך הספקות? למצוא דירה חדשה? לאמץ כלבלב מסניף "צער בעלי חיים" הקרוב?
ומה אם נעמיק קצת יותר? מה תהיינה המסקנות שלכם? להתחיל עסק חדש? לחזור לבית הספר? למצוא את בן או בת הזוג הקוסמיים שלכם?
עכשיו שאלו את עצמכם, מה מונע מכם לעשות את הדברים שאתם רוצים? אם תקדישו לכך זמן, בוודאי תוכלו לכתוב רשימה ארוכה של דברים שמונעים מכם להשיג מה שאתם רוצים. למרות שהרשימה הזו תהיה בוודאי מפורטת, ולמרות שאתם משוכנעים באמיתותה, המקובלים אומרים שהדבר היחיד שבאמת מונע מכם את הדברים שאתם רוצים הוא אתם בעצמכם.
ברגע שאנו מניחים את מבטנו על משהו, היקום רושם זאת. האור מתחיל לפתוח פתחים כדי לעזור לנו ולקרב אותנו לדברים שאנחנו רוצים. המקובלים מלמדים שאנו בעצמנו סוגרים את הדלתות האלה עם הספקות והמחשבות השליליות שלנו. קשה להאמין שיש לנו כל כך הרבה שליטה על החיים שלנו, ועד כמה קל לנו ליפול לתוך שליליות ולאמונות כוזבות.
"אני לא יכול/ה להתחיל את העסק בלי משקיעים". "אני מבוגר/ת מדי כדי לחזור ללימודים". "כל האנשים הטובים כבר תפוסים". אלה הן מחשבות אינסטינקטיביות שקופצות לתוך המוח שלנו במהירות. כמעט בלתי אפשרי לעצור אותן. אבל מה אנו כן יכולים לעשות כדי למנוע מעצמנו להאמין בהן?
המקובלים מלמדים שאנו יכולים למנוע מהשליליות להשתלט עלינו על ידי צמצום וודאות. על פי מיכאל ברג, "אור הבורא שוכן בכל מקום; ועם זאת, אם אין לאדם ודאות ובהירות, הוא עצמו מונע מהנס מלהתרחש." מאמץ מרוכז נדרש כדי לצמצם מחשבות שליליות כשאנו מחליטים משהו, ומיקוד גדול עוד יותר להישאר בוודאות במהלך התהליך, אבל שניים אלה הולכים בד בבד."
כאשר הדרך נעשית קשה אנו נוטים להטיל ספק בבחירות שלנו כשאנו במסענו לקראת המטרה. מה שנראה היה כרעיון טוב בתחילה נראה פתאום מופרך או טיפשי. "אור הבורא זורם ללא הפסק לנצח", מוסיף מיכאל ברג, "ואם לא היה לנו ספק בכך, האור היה זורם אלינו לנצח. אבל בכל פעם שיש לנו ספק, אנו מפסיקים את זרם האור של הבורא." על ידי צמצום הספקות ושמירה על ודאות, אנו משמרים את זרימת האור אל תוך חיינו. כשאנו עושים כך, אנו שומרים את דלתות האפשרויות פתוחות, מזמינים יותר ברכות, ומגבירים את הסיכוי שלנו לקבל מה שאנו רוצים.
צמצום הוא אחד העקרונות הבסיסים של הקבלה. הוא שומר אותנו מחוברים לאור ומוביל אותנו לשינוי. אבל צמצום הספק יכול לגרום לנו להרגיש כאילו אנו מוותרים על מחשבות הגיוניות. כאשר אנו מתבוננים על העולם מנקודת מבט מדעית אנו רואים רק את המוחשי – רק מה שקיים במציאות הפיזית. בבית הספר אנו לומדים לחשוב באופן הגיוני, במיוחד בנוגע לפתרון בעיות. המורים שלנו מעודדים אותנו לסמוך על עובדות, סטטיסטיקות, עדויות, או ידע קודם. לכן, כאשר אנו עומדים בפני דרך מפרכת או מאתגרת בחיינו, נעשה קשה לחלק מאתנו לקבל שיש אינסוף אפשרויות.
אז מתחיל הספק להתגנב פנימה. תרגלו צמצום על ידי הסחת המחשבות האלה. אז, החדירו וודאות בכך שתזכירו לעצמכם שהבורא עומד מאחריכם, ושזרם האור הוא אינסופי. כולנו חלק מתמונה הרבה יותר גדולה. כדי שהעתיד הזה יתממש, אנו חייבים להתעלות למלוא הפוטנציאל שלנו. "האמת היא," אומרת קרן ברג, "שאנו מקוללים כאשר אנו לא מבינים שכל המתרחש בחיינו נמצא שם כדי להביא אותנו לרמה רוחנית גבוהה יותר – במלים אחרות, כאשר אנו לא מבינים שיש משהו מעבר ל'אני'. להיות מקוללים פירושו שבדרך זו או אחרת אנו עיוורים, והראיה המוגבלת שלנו מונעת מאתנו להתחבר ולחיות בתוך הקונטקסט של התמונה הגדולה."
לא משנה מה מושך את לבכם, תמיד אפשר לפתוח ערוץ חופשי של ברכות אל תוך חייכם. זכרו, הבורא רוצה שנגשים את החלומות והרצונות שלנו. חפשו את הדלתות והפתחים שיעזרו לכם להגשים את חלומותיכם; הם תמיד נמצאים שם. כאשר הדברים לא מתנהלים כפי שתכננתם ואתם מתחילים לפקפק, הזכירו לעצמכם שיש תמיד לימוד שצריך ללמוד. היו בוודאות בכך שהבורא תמיד לצדכם.