הקבלה וגלגולי הנשמות היו רחוקים מאוד מהדת אבל צמודים מאוד לתורה, ומשכו תמיד אש עוינת מאנשי דת ומדענים. יתכן וחלק מאנשי הדת פוחדים מ”חילול השם” עם הנושא הזה בעוד חלק מהמדענים חוששים שהמטפיזיקה תתעלה מעבר לתחומי הסביבה המוכרת להם.
הפילוסופיה של המאה השבע עשרה הפרידה באופן מוחלט בין הרוח והגוף, וזה הוביל את הממסד הרפואי להתמקד בגוף כמכונה. בהתאם לכך, ניתנה חשיבות גדולה להיבטים הגופניים, והפסיכיאטריה נדחקה אל פאתי המחקר. מנקודת ראות קבלית, הסיפור האמיתי של האנושות הוא חזרת הנשמות. למען האמת, אף מסתורין בהיסטוריה הארוכה של היקום שלנו לא היה כל כך מואר כמו ההתנהגות האוניברסאלית החוזרת ונשנית של תושביו.
פריצות הדרך המדעיות כמעט ולא השפיעו על החשיבה האנושית. האם מסגרת המודעות שלנו שונה בהרבה מזו של אנשי ימי הביניים? למרות השינויים הסביבתיים הדרמתיים, כולל תסמונת הקדמה, האם הצרכים הפסיכולוגיים האנושיים השתנו באמת במהלך ההיסטוריה? האם אנו באמת משפרים את עצמנו על ידי גדילה וקידמה שממשיכות להיות מסובכות יותר ויותר עם חלוף הזמן?
גלגול נשמות, יחד עם תהליך התיקון, מכוון ומכתיב את דפוסי המחשבה, הרגשות והפעילויות היומיומיות שלנו, למרות שההתנהגות האנושית נשלטת גנטית במידה ניכרת. אני יודע שעמדה זו מאתגרת את נקודת הראות הקונבנציונלית של רוב מדעני מדעי ההתנהגות הטוענים שחינוך תרבותי וסביבתי, ולא חוקי גלגול נשמות הם שמעצבים את האופי האנושי. ההשפעות מרחיקות הלכת של הרוח האנושית הפנימית שלנו מתפשטות לתכונות האופי שלנו וקובעות את הפעולות החיצוניות שלנו שנקבעות ויוצאות לפועל באמצעות גלגול נשמות הקשור לכוחות הקוסמיים ששולטים אותו זמן.
מעשיו של האדם נשלטים באמת על ידי היקום, אבל רק במידה שיצאו לפועל בגלגול קודם. במלים אחרות, אם אדם ביצע פשעים נגד האנושות בגלגול קודם, הנשמה המגולגלת שלו חוזרת ומתמודדת עם אותו סוג של מצב שעמו התמודדה בגלגול הקודם. אדם נולד ברגע מאוד מיוחד בזמן, שבו מערכי הכוכבים וגלגל המזלות מתעלים יחד את הדי אן אי הפיזי והרוחני שמגלם וחובק את הגלגול הקודם, כמו גם כל הגלגולים הקודמים שמתגלים עכשיו באדם העומד לפנינו.
לאדם ניתנת ההזדמנות לתרגל בחירה חופשית ולתקן את ההתרחשות שנמצאת בקלטת של הגלגולים הקודמים, או להיכנע להשפעות שלה. בעיקרון, היקום מציג את ההזדמנות ואת המסגרת להתמודד באופן הגיוני עם קלטת הגלגולים שלנו. המבנה של קלטת החיים כבר נבנה ונקבע בגלגולים הקודמים.
אבל אנו יכולים להעלות את השאלה, “מה הסיכויים להצליח בזמן הזה כאשר כבר נכשלנו באינספור גלגולים קודמים?” התשובה נמצאת בעובדה שאנו נמצאים בעידן הדלי, שבו אנו זוכים בידע קבלי עמוק ועצום שעמו יש לאנושות עכשיו סיכויים לנצח. מסגרות ההתייחסות השליליות שנוצרו על ידינו מספקות לנו את ההזדמנות לתרגל בחירה חופשית ולסלק לחם ביזיון. כמובן שאם כוחות קוסמיים שליליים לא היו קיימים, האדם היה נוהג בהתאם למודעות המתוכננת שמכתיבה רק פילוסופיה של נתינה ומשאירה אותנו במצב רובוטי. אבל מכיוון שהכוחות הקוסמיים הנגטיביים אכן קיימים, יש לנו החובה והייעוד להיות אנשים בעלי מחשבה חופשית ובחירה חופשית.
עד כה, הראתה ההיסטוריה שהאנושות לא הצליחה להשיג שליטה בגורל. עם ההישגים המדעיים, אנו נעשים מודעים לפעילות הפנימית, המטפיזית, שנראה שיוצרת חוסר ודאות אפילו גדול יותר. אנו חיים עכשיו בתקופה של תהפוכות וזעזועים עצומים, זמן שבו המסורות והתשובות של העבר מוטלות כולן בספק.
אבל לפני שנמשיך, עבור אלה שמטילים ספק בגלגולי נשמות, הרשו לי להתייחס לכך. הבה נתחיל בפסוק מקהלת פרק א’ פסוק ד’: “דור הולך ודור בא והארץ לעולם עומדת”. הזוהר אומר לנו שהפירוש האמיתי של הפסוק הוא שהדור שהלך הוא אותו דור שבא להחליף אותו. רמז דומה לכך נמצא בעשרת הדברות [שמות פרק כ’ פסוק ה’]: “אנכי ה’ אלוהיך אל קנא פוקד עוון אבות על בנים על שלשים ועל רבעים לשונאי”. אין פירוש הדבר, כפי שטוענים רבים, שהבורא מלא כל כך בזעם עד שהוא מעניש לא רק את החוטאים, אלא גם את נכדיהם וניניהם החפים מפשע. מי יכול לאהוב ולהעריץ אל אכזר ונקמן כל כך?
הזוהר מגלה שהאמת הצפונה בפסוק הזה היא שהדור השלישי והרביעי הם למעשה הדור הראשון, אותה נשמה שחוזרת בגוף של צאצאי הדור הראשון כדי שתוכל לתקן את החטאים שנקראים כאן “עוון אבות”. דוגמאות כאלה התומכות בגלגולי נשמות נמצאות בתורה בשפע.
מושג גלגולי הנשמות נפוץ בתרבויות רבות; ביבשת אמריקה, למשל, אצל האינדיאנים. במזרח הוא שכיח מאוד ובעל השפעה רבה. גלגול הנשמות הוא הבסיס לרוב השיטות הפילוסופיות שבהודו, בה מאות ומיליונים מקבלים את עובדת גלגולי הנשמות באותו אופן שבו אנו מקבלים את עובדת כוח המשיכה ככוח טבעי.
אבל כמו כל רעיון קדום, מושג גלגול הנשמות מתקבל עכשיו בעולם כשהוא מוקף בענן כבד של אמונות טפלות וחוסר הבנה. אמונות טפלות הם מושג כה דוחה בדרך המחשבה המערבית, עד כי היא מטילה ספק בערך הפילוסופי של גלגול הנשמות עצמו. לאחרונה נוצרו הרבה סרטים שבחרו לעסוק בגלגול נשמות, מכיוון שבתוך כל הדברים שנראים דמיוניים שוכנת אמת בסיסית. אחרת, איך שרד הרעיון הזה אלפי שנים? כיצד משך את תשומת לבם של הוגים חשובים?
השאלה האחת שכל האנושות שואלת עדיין היא: אם הבורא אכן קיים, מדוע יש כל כך הרבה סבל בעולם? מדוע הפושעים חומקים מעונש והצדיקים סובלים כל כך על לא עוול בכפם? פעמים רבות מדי העבריינים לא נענשים ואנשים חפים מפשע נכלאים בבתי סוהר. אם כולם שווים בפני הבורא, מדוע הגורלות האנושיים שונים כל כך? האם על כולנו לסגת אל התיאוריה חסרת התקווה הדוגלת בגזרת הגורל שנקבע מראש? האם זה רק עניין של מקרה או מזל?
רוב העולם סובר ששוויון אנושי הוא רק מיתוס. אנחנו שונים שכלית, רוחנית ומוסרית. לחלק יש גוף חזק ובריא, ואחרים חלשים וחולים.
בשנות הילדות, אנו רואים התפתחות של מודעות – לאדם יש מוח, והשכל גדל עם הזמן. בגיל מבוגר, המודעות נעלמת פתאום עם מותו של הגוף. כאשר הכלי נהרס, והמודעות לא יכולה להיות מורגשת באופן פיזי, האם יש גם הרס של הרוח והנשמה? התשובה היא לא!
נשמת האדם אינה תלויה בקיום המוח, בדיוק כפי שקיום המוסיקאי אינו תלוי בקיום הכינור שלו, למרות ששני הכלים האלה חיוניים לביטוי הקולי בעולם הפיזי. רק כאשר נוכל לתפוס את נקודת המבט הזו במלואה נוכל להתחיל להתקרב ללימוד גלגול הנשמות. המודעות האנושית הייתה קיימת לפני הלידה, וכשאני אומר מודעות אנושית, אני מתכוון לנשמה. זה למעשה היסוד הראשון של גלגול הנשמות.
כוונתי במאמר הזה אינה להוכיח שגלגול הנשמות הוא עובדה טבעית, למרות שחומר הראיות שהצטבר תומך בהנחה הזו. כל מי שמרגיש בצורך באימות מדעי קפדני חייב להבין שככל שאנו מעמיקים יותר ברובד התת אטומי של הקיום שלנו, אנו מוצאים שאימות מדעי קפדני, של כל דבר, הופך כמעט בלתי אפשרי. מכאניקת הקוואנטים ו”עיקרון אי הוודאות” המדעי,המכובד מאוד עכשיו,דאגו לכך.
בעיקרו של דבר, האימות שוכן לא בהצטברות עוד הוכחות מחמירות של גלגול נשמות, אלא בשכנוע הספקנים לקבל את מה שכבר ידוע. למרבה הצער, בין העולם המופשט של ההנחות ובין העולם ה”אמיתי” של הניסויים יש ותמיד היה סכסוך, ובעקבותיו נשאר האדם הפשוט בחוץ, רק כדי לחסל את הפיגור ולהתחבר לאמיתות של הקבלה מאות ואולי אלפי שנים מאוחר יותר.
אבל בעידן הדלי, כאשר התיאוריות והעקרונות של הקבלה נעשים כה פשוטים, מתפשט רעיון גלגול הנשמות באופן מדהים. כפי שמסבירים הזוהר והארי, רבי יצחק לוריא, גלגול הנשמות מאפשר לאנושות להבין את הפתרונות למורכבות ולסיבוכים שיש בחיים. הארי אומר בפירוש בספר “שער הגלגולים” שאם אדם אינו מכיר בכך שיש גלגול או גלגולים קודמים, הוא לא יכול לעשות תיקון.
במשך שנים רבות, לא יכולתי להתייחס להשגת התיקון בעזרת גלגולים קודמים. אבל במשך השנים, נעשה יותר ויותר ברור שבגלגול אחד אנו יכולים להכיר בטעויות שלנו רק כשמאוחר מדי לעשות שינויים ולתקן אותן. אנו או מבוגרים מדי או חלשים מדי בחלק האחרון של חיינו מכדי לשנות את מצב המודעות שלנו ולהיות מודעים למעשים השליליים שהיו חלק מחיינו בגלגולים קודמים.
אבל אם היינו מגיעים להכרה במעשים השלילים שהתרחשו בחיינו הקודמים, הידע על הניסיון הקודם שלנו שהיה מגיע מוקדם יותר בחיינו היה נותן לנו כוח עמידה ואומץ לשנות. במשך הרבה גלגולים, יכולים בני האדם להתגלגל בכל אחת משלושת הממלכות הנמוכות יותר, כלומר חי, צומח ואפילו דומם. הממלכה שבה אנו מתגלגלים תלויה באופי המעשים השליליים שלנו.
ניקח לדוגמא את בלעם, שהיה אמור לקלל את בני ישראל בעת מסעם במדבר. הוא התגלגל בממלכת הדומם כדי ללמוד מהן התוצאות של פעולות מילוליות שנעשות בלי תשומת לב. כשהיה כלוא בתוך אבן, סבלה נשמת בלעם את כאב השתיקה. אחרים עלולים לחזור מגולגלים בעלה של עץ, כדי שהרוח תכה בהם ללא הרף ויהיו כעלה נידף ברוח.
בעוד מסורת גלגולי הנשמות עלולה להישמע למוח ולתרבות המערבית זרה מאוד, הואיל והתכונה המהותית של התרבות הזו מבוססת בעיקר על השקפה מכניסטית של תפקיד האדם ביקום, אף על פי כן להתעלם ממציאות גלגול הנשמות היא לסגור את חוויית הלמידה האמיתית. כשאנו הולכים בדרך שבוחנת את אופי ההתנהגות שלנו ומדוע אנו חושבים בדרך שבה אנו חושבים, אנו בוודאי מתקרבים לסיבת המצב הנוכחי שלנו ולמטרת הקיום שלנו.
לשער שבאנו לעולם הזה בלי מטרה, זה לפסול את הרעיון שהיקום נוצר מתוך מטרה ומשמעות. הארי, רבי יצחק לוריא, צדק מאוד כשאמר שלהתעלם מגלגול נשמות זה לאפשר לאנושות להתקיים בלי הגה, ולכן להתנהל בכאוס מתמיד.
התעלמות מהעובדה שהקיום שלנו מאז תחילת הזמן היה מלא בכאוס מוחלט, מעוורת אותנו לצורך למצוא פתרונות. רק טיפש דוחה כל אפשרות, במיוחד כאשר העולם לא נעשה מקום טוב יותר לחיות בו. דחיית החוקים והעקרונות או את מהות גלגול הנשמות תביא את האנושות לסביבה בלתי אפשרית בה האנשים ממשיכים לטרוף זה את זה, בין אם באמצעים אלימים או אפילו בדרכי שלום.
אני נזכר בסיפור מוכר על גלגולי נשמות שסופר על ידי הבעל שם טוב. יום אחד בא תלמיד לבעל שם טוב ושאל אותו אם הוא יכול לתת דוגמא מוחשית לקיום גלגול הנשמות. הבעש”ט אמר לתלמיד לגשת אל פארק מסוים, למצוא מקום, ולהתבונן. לאחר שהתמקם על אחד מספסלי הפארק, הבחין בגבר המתקרב לספסל הסמוך עם תיק קטן בידו. לאחר זמן מה, קם האיש והלך, משאיר את הילקוט על הספסל. כמה דקות לאחר מכן, הגיע אדם אחר, והתיישב על אותו ספסל. הוא הבחין בילקוט, פתח אותו, ומצא בו סכום גדול של כסף. הוא מיהר לסגור את התיק, ורץ משם מהר כגנב. כעבור רגע, הגיע אדם שלישי, שהיה כנראה עייף מאוד, והתיישב על אותו ספסל. מיד לאחר מכן, חזר האדם הראשון לאותו ספסל, מחפש את הילקוט שלו. מכיוון שחשב שחלפו רק כמה דקות מאז שהשאיר את התיק, היה בטוח שהאדם שיושב עכשיו על הספסל הוא זה שלקח את התיק. הוא התעמת אתו ודרש ממנו שיחזיר לו את התיק מלא בכספו.
האיש ההמום צעק: “על מה אתה מדבר? רק הרגע הגעתי לכאן!” האיש שהשאיר את הילקוט היה בטוח שהאיש שישב על הספסל אינו רוצה להחזיר את התיק עם הכסף, והכה אותו מכות נמרצות.
התלמיד של הבעל שם טוב היה מבולבל לחלוטין, ומיד חזר אל בית מורו. לאחר שפגש את הבעל שם טוב, צעק התלמיד שכל מה שראה הוביל אותו לחשוב שבעולם יש באמת רק כאוס, ושכל מושג גלגול הנשמות שנוטה ליצור משהו שדומה לסדר ביקום אינו אלא אשליה. ואז סיפר התלמיד מה שראה. אדם שמצטער על אובדן ילקוט עם כסף. אדם אחר מרוויח מהאובדן של מישהו אחר, ולבסוף, מראה של כאוס מוחלט, אדם חף מפשע מוכה על לא עוול בכפו.
על כך ענה הבעש”ט שהתלמיד לא קלט את מלוא המשמעות של הסצנה שראה, ששיקפה למעשה התרחשות שאירעה בין שלושת האנשים האלה בגלגול הקודם. האדם הראשון שהילקוט היה שייך לו גנב כסף מהאדם השני, ועכשיו, בחיים האלה, האדם השני החזיר לעצמו מה שנגנב ממנו על ידי האדם הראשון בגלגול הקודם. האדם השלישי היה השופט שלא בדק את העובדות לאשורן ולכן לא שפט בצדק. אם היה בעל מוח ולב טהורים, לא יכול היה לפסוק דין שקר שכזה. החוקים והעקרונות הטבעיים של היקום, המשיך הבעל שם טוב, מדויקים מאוד. המימד הכאוטי שנראה ששולט, מוביל את האדם להאמין שאין חוק וסדר ביקום, ושהצדק לא קיים. הפושעים מסתובבים חופשי והזכאים בדרך כלל סובלים יתר על המידה. ועם זאת, אם נבין את חוקי גלגולי הנשמות, נוכל להבין מדוע תינוקות נולדים עם מומים, וגם הרבה התרחשויות שנראות לא הוגנות ולא צודקות.
בדיוק מסיבה זו הצהיר הארי שאם אדם אינו מבין את השפעת הגלגולים הקודמים על חייו, ואת הצורך לעשות תיקונים, האדם הזה יסבול בהכרח את תוצאות מעשיו עד שיעשה תיקון. הארי מבהיר שלפני שאדם יוכל לדעת ולציית לחוקי התיקון, הוא חייב לדעת את השורש ואת המקום של נשמתו. אבל כדי לדעת זאת, הוא קודם כל חייב לדעת את המבנה שבו אפשר למצוא את השורש ואת המקום.
אדם הראשון היה בית הגנזים של כל הנשמות שקיימות ותהיינה קיימות על פני כדור הארץ. ולכן, הנשמה שלו הייתה בלתי ניתנת לחלוקה. כאשר חטא את חטא גן העדן, נופץ בית הגנזים של הכלי לרסיסים ופוצל למה שהמקובלים קוראים ‘ניצוצות’, שכל אחד מהם מיוחד כמו סליל הדי אן אי המיקרוסקופי הכפול שקובע כל תכונה של האדם שמקבל אותו.
אינטליגנציות שהיו פעם חלק ממוחו של אדם הראשון התגלגלו באנשים אינטליגנטים שעבודתם מתייחסת לפעילות המוח. כוחות האינטליגנציה שהיו חלק מאצבעות אדם הראשון התגלמו באנשים שהפעילויות שלהם מיוחסות לעבודה עם האצבעות, כמו אומנים ואמנים. כך כל כוח אנרגטי אינטליגנטי של אדם הראשון התגלגל עם פורמולת הדי אן אי המיוחדת שלו, בהתאם לאנשים השונים שמאכלסים את כדור הארץ.
אחת מהשאלות הרבות שעולות במוחם של אלה המבינים את מושג גלגול הנשמות במלואו היא מדוע חלק מההורים מבורכים בילדים מלאי חכמה ותכונות אופי של קדושים, והורים אחרים יולדים ילדים חסרי מוסר ובורים. למען האמת, לילדים האלה יש משהו, או הרבה דברים, לתקן. אבל מה קובע מי יגיע ולמי?
כדי לתת את התשובה לשאלה הזו, יש להבין שכל לידה שהתרחשה אי פעם או תתרחש אי פעם, מצייתת לתנאי שמתרחש ברגע מסוים בזמן, והוא מחשבות ההורים במהלך יחסי המין. אם מחשבות הגבר והאישה הן תאווה טהורה, המונעת אך ורק על ידי התשוקה להשתקע בתענוגות, הילד שלהם ישקף אנוכיות ותאווה, בעוד ילד שהתהווה ברגע של אהבה עמוקה והבנה הדדית, ישקף תכונות אופי חיוביות. מכיוון שכל נשמה, החוזרת לאחר המוות, חייבת למצוא מקום שבו התנאים יהיו דומים לאלה שעזבה מאחוריה, ההורים למעשה מזמינים את צאצאיהם מתוך קטלוג קוסמי.
וכך התעברות תנוע מאונס אלים ועד להתעלסות עדינה ומלאת אהבה, ותיצור ילדים שטווח תכונות האופי שלהם ינוע מזעם אלים ועד לצדיקות. ישנם כמובן יוצאים מן הכלל לחוק הזה. כמה נשמות שסיימו את תיקונן חוזרות לעולם הזה עם משימה לעזור לאנושות ואין להן כלל קארמה אישית. רבי שמעון בר יוחאי, ניצוץ נשמה של משה רבנו, לא היה צריך לעשות תיקון כשחזר לעולם לפני 2000 שנים. אבל רק הוא יכול היה לגלות את האור של הזוהר. באותו אופן, רבי יצחק לוריא הופיע רק כדי לפרש את הזוהר ולהפיץ את חכמתו, והוא עצמו היה ניצוץ נשמה של רבי שמעון בר יוחאי.
רוב האנשים הממוצעים שבאים לעולם הזה כהורים באים כדי לפתוח ערוץ לנשמה שתשפר את חייהם או שתאמלל אותם. זה מפחיד, ואלה שאינם יודעים דבר על קבלה או מזלזלים בגלגולי נשמות, מהמרים על חייהם באמנות ההולדה. אשרי אלה שהם בני זוג קוסמיים במצב הזה, מכיוון שבני זוג קוסמיים הם בני זוג אמיתיים, והם כל כך שמחים בחברתם של בני או בנות זוגם עד שאף מחשבה שלילית לא יכולה להעיב על מעשה האהבה מלא הרוך העדנה והנדיבות שלהם.
באינסוף, כל הנשמות היו אחד. אבל הזוהר אומר לנו שהבורא פיצל כל נשמה ממצב של מעגליות שלילית חיובית, כדי ליצור זכר ונקבה. בני זוג קוסמיים הם שני החצאים של אותה נשמה, שחזרו להיות שוב ביחד לאחר שנדדו הרבה גלגולים בחיפוש זה אחר זו ובעשיית התיקון.
ככלל, בני זוג קוסמיים יכולים להיפגש ולהתחתן רק לאחר שהחוב הקארמטי שלהם שולם. לכן, יש בעולם בכל רגע נתון מעט מאוד בני זוג קוסמיים. ועדיין, גברים ונשים נפגשים ומתחתנים, ולפעמים מתגרשים ונישאים מחדש. אבל על פי הקבלה אף אחד מהזיווגים האלה אינו הולך לאיבוד ואינו מתבזבז. כל אחד שלקח חלק בהם בא כדי ללמוד מה שהיה אמור ללמוד ולצבור את הזכויות שהוא אמור לצבור.
יש פתגם חכם שאומר: “נישואים הם כמו מבצר במצור – אלה שנמצאים בחוץ רוצים להיכנס פנימה, ואלה שנמצאים בפנים רוצים לצאת החוצה.” עם שיעור הגירושין העצום היום, המגיע למימדים של מגיפה, מדוע בכלל לטרוח? מכיוון שנישואין משחקים תפקיד כל כך חשוב בכל חברה, חשוב להבין את התפקיד שלהם. החוקים הקוסמיים של גלגולי הנשמות לא יכולים להשתנות, וחוסר ידע של החוקים האלה יוצר רבות מהבעיות הקיימות היום בעולם.
אנו לא יכולים להתעלם מחוסר המסירות וחוסר היציבות שמשחיתים את רוב הנישואים המודרניים. נישואין של בני זוג קוסמיים אמיתיים הם נישואין שבבסיס האיחוד שלהם שוכנת אהבה ללא תנאי. הרף הגבוה של אהבה ללא תנאי לא יכול להתממש בלי הבנה מעמיקה של גלגולי הנשמות. הזוהר מאשר שאף אחת ממערכת היחסים בן בני אדם אינה מקרית. המלך דוד ובת שבע היו תוצאה ישירה של תהליך תיקון שנוצר בזמן בריאת העולם. נישואין שבהם בני הזוג פשוט לא יכולים לסבול להיות זה בלי זו כל הזמן הם התממשות הזיווג בין בני זוג קוסמיים ברמתו הגבוהה ביותר. ההרמוניה של כל היקום מתבססת על האיזון הזה. לימוד גלגולי הנשמות הוא הגורם האחד והחשוב ביותר לביסוס יציבות העולם.
[מתוך “קבלה מגזין”, כרך 2, גיליון 2, ינואר, 1997]