דרכים חדשות ועבודה חדשה
מאת: מיכאל ברג
אבי, הרב ברג, היה מצטט את הציטוט המפורסם, "אתם צריכים להיות טיפשים אם אתם מהמרים שוב ושוב על הסוס שמגיע שני, פעם אחר פעם." והרב ייחס את המלים האלה לאנשים שעושים מעשים דתיים פעם אחר פעם, חושבים שעצם המעשה הזה יביא להם משיח, כאשר זה לא התרחש במשך אלפי שנים. ואני חושב שזה לימוד חשוב, מכיוון שהוא מתייחס לעבודה הרוחנית שלנו.
הסיבה שאנו עושים את העבודה הזו היא שאנו מאמינים שיש אפשרות שבאמצעותה נביא לגמר התיקון. אני מקווה ויוצא מנקודת הנחה שרובנו לא נמצאים כאן כדי להיות אנשים רוחניים, להפיץ חכמה רוחנית, או לעזור לאנשים; כל הדברים האלה טובים ויפים, אבל לא לשם כך קיים המרכז. לא לשם כך הביא רבי שמעון בר יוחאי את הזוהר לעולם, ולא לשם כך הביאו הארי, הרב אשלג והרב ברנדוויין את חכמתם אל העולם הזה.
למען האמת יש רק סיבה אחת מדוע, והיא חייבת להיות הכוח המניע החשוב והעיקרי של המודעות שלנו. יש אפשרות שבאמצעות הלימוד של האור הזה והחכמה הזו, תתרחש בעולם הזה הסרה מוחלטת של כאב, סבל ומוות. ואם אנו באמת חיים בדרך זו ובאמת חושבים באופן הזה, אז השאלות שאנו חייבים לשאול את עצמנו הן: מה אני עושה, איך אני עושה זאת, והאם יש לזה אפשרות ויכולת להביא משיח? ואני חושב שתמיד חשוב לנו לומר, בסדר, בשנה הקודמת לא הבאתי משיח עדיין, לכן לא מתקבל על הדעת להמשיך לעשות בדיוק אותם הדברים בדיוק באותו אופן ובאותה צורה.
ואז, בשנה הבאה, אם המשיח עדיין לא בא, אנו חייבים להמשיך למצוא דרכים שונות, חדשות וטובות יותר כדי לחלוק את האור והחכמה האלה. כמובן שהליבה של האור והחכמה תמיד נשארת זהה, אבל לא האופן שבו אנו חולקים אותה. לימוד החכמה הזו על ידי הרב ברג בשנות הששים היה שונה מאשר הלימוד בשנות השבעים, ובשנות השבעים היה שונה מאשר בשנות השמונים, ובשנות השמונים היה שונה מאשר בשנות התשעים, וכך הלאה. אני זוכר שבשנות השמונים חצינו פעם, אמי, יהודה ואני את יבשת אמריקה, נסענו ללוס אנג'לס כדי להפתיע את אבי, הרב ברג, ששהה שם כדי לתת הרצאה. ואני זוכר שראיתי את הספר "מלחמת הכוכבים" על השולחן בסלון. לא הבנתי מדוע הרב קורא את "מלחמת הכוכבים", אבל מאז ואילך, הוא התחיל להשתמש בהרבה מונחים מתוך הספר והסרט… מדוע? מפני שהחכמה נשארת בעינה, אבל הכלי, או אפילו השפה שבה משתמשים כדי לחלוק אותה בזמן מסוים, משתנים בזמנים אחרים. הרב ברג חיפש תמיד דרכים חדשות. וזה, שוב, מה שהמודעות שלנו חייבת תמיד לעשות, לשאול את עצמנו: מהן הדרכים החדשות?
כשקראתי את פרשת השבוע שעבר, פרשת "יתרו", חשבתי על כך שנאמר שהיה עשן וערפל סביב הר סיני כשהתגלה אור הבורא. מדוע היו שם עשן וערפל? כי האור של הבורא בא כדי לשכון שם. וכפי שהמקובלים מלמדים, תמיד קיים העשן הזה, אותו חלק שגורם לנו לחשוב שאנו לא יכולים לראות, אותו בלבול, כפי שאנו קוראים לו, לפני התגלות גדולה. זו אחת הסיבות לכך שכאשר אנו קוראים את סיפור מתן תורה על הר סיני, מתרחשים כל כך הרבה דברים; הייתה התעוררות של בלבול שקדמה להתגלות. ואני מאמין שתמיד נכון שאפילו כאשר אנחנו חווים או רואים דברים שלא נראים הגיוניים, והם מרגיזים או מבלבלים אותנו, המודעות שחייבת להיות לנו היא הבנת התמונה הגדולה, ושכל המתרחש הוא הקדמה, התחלה של הבנות חדשות, דרכים חדשות, ועבודה חדשה.