לבחור בחוסר אנוכיות
מאת: קרן ברג
הנשמה אינה אנוכית. מכיוון שכמו לבורא, יש לנשמה שלנו רק רצון אחד – לתת.
לאחר חטא העגל, רצה הבורא להשמיד את העם – ללחוץ על כפתור ההפעלה ולהתחיל הכל מחדש. משה קרא תגר על הבורא, ואמר: “אם תשמיד את כל האנשים האלה, אז השמד גם אותי. מחק את שמי מספרך.” הבורא לא השמיד את האנשים, אבל בכל זאת נמחק שמו של משה מפרשת השבוע הזה, פרשת “תצווה”. על פני השטח, נראה כאילו הבורא העניש את משה בכך שלא כלל את שמו בפרשה הזו. אבל מהזוהר אנו לומדים שההפך הוא הנכון.
אחד העקרונות הקבליים הקשה ביותר להבנה הוא: הנסתר הרבה יותר חזק מהנגלה. בדיוק כפי שהשם משה לא מוזכר בפרשת השבוע הזה, שמו של הבורא אינו מופיע במגילת אסתר שנקרא בחג הפורים. האם השמטת שמו של הבורא מציינת את חוסר הבורא במגילה הזו? להפך, אנו לומדים מהזוהר שפורים יהיה החג היחיד שיישאר לאחר גמר התיקון. שמו של הבורא שאינו מוזכר במגילת אסתר הוא רמז לנוכחות האינסופית של הבורא ולשפע האינסופי של האור הזמין. הנסתר הוא הרבה יותר זמין ונצחי.
הוצאת שמו של משה מהפרשה הזו אינה עונש עבור משה, אלא זו מתנת הבורא לנו. האמת היא, שיש לנו יותר ממהות משה בפרשה הזו מאשר בכל פרשה אחרת. בפרשת השבוע הזה, משה היה מוכן להקריב את עצמו לחלוטין למען העם. האם אתם יכולים לתאר לעצמכם? אינני חושבת שהרבה מאתנו היו יכולים לקרוא תגר על סמכויות בחיינו שהן הרבה פחות מהבורא! משה לא רצה לפייס את הבורא, והבורא לא ביקש את התרפסותו. מטרת הנשמה שלו הייתה לעזור לאנושות, וכאשר קרא תגר על הבורא הוא מימש את ייעודו באופן שהבורא רצה זאת ממנו. אם אהבה היא חוסר אנוכיות, אז משה היה בוודאי התגלמותה המוחלטת של האהבה בפרשה הזו.
עם החיבור של הפרשה הזו לחג הפורים מחלחלת ליקום ממש עכשיו אנרגיית אהבתו האינסופית של הבורא לאנושות. אין זמן טוב מאשר ההווה לקחת על עצמנו את העבודה הרוחנית של היות יותר חסרי אנוכיות.
לא, אף אחד מאתנו לא אמור להיות משה, אבל אנו אמורים להיות באמת הגרסאות הטובות ביותר של עצמנו. אנו מתעלים לפוטנציאל הזה בכל פעם שבה אנו מגדילים את היכולת שלנו לשים בעדיפות ראשונה את העזרה לאנושות. מכיוון שבכל רגע שבו אנו בוחרים חוסר אנוכיות על פני אנוכיות, אור הנשמות שלנו ואור הבורא מאירים הרבה יותר חזק ובהיר ביקום.
השבוע הזה, הפכו את חוסר האנוכיות לצפון האמיתי שלכם.
מאחלת לכם שבוע מבורך
קרן