נזכרתי במשל שבו מלך מתגמל אחד מבני ממלכתו בשהייה בת שעה בחדר אוצרות שבארמון. בשעה זו, הוא מורשה לקחת כמה שלבו חפץ. אבל, למלך הייתה תכנית. הוא ידע עד כמה אוהב האדם הזה מוזיקה. לכן, כשהשעה התחילה, הביא המלך את כל המוזיקאים הטובים ביותר מכל רחבי הממלכה כדי לנגן. כפי שחשד המלך, חשב האיש לעצמו: “יש לי שעה שלמה לאסוף אוצרות, בוודאי אוכל לעצור לכמה דקות כדי להקשיב למוזיקה נפלאה כל כך.” אבל השעה חלפה לה די מהר. בדיוק כאשר ניגש האיש לקחת את האוצר הראשון, תפסה יד את זרועו ואמרה: “הזמן הסתיים”.
אנו באים לעולם הזה כדי להגשים את מטרת נשמתנו, אבל פעמים רבות אנו סוטים ממסלולנו ונוטים אחר הסחות הדעת היפות של החיים. לרוע המזל, יש אנשים שחיים 70 שנים כאילו היו הם רק יום אחד. אבל דרך הרוחניות היא דרך שבה אנו יכולים ללכת מעבר לאשליות לקראת מילוי אמתי בו שוכן הבורא. בחירת דרך רוחנית למרות כל הסחות הדעת של החיים יכולה להיות משימה כבירה, אבל השבוע עוזרים לנו בעבודה הקדושה הזו. בסוף השבוע, מתפשט ברחבי היקום הירח המלא של גדי ועמו מגיע כל כוח המשיכה העצום של העולם הפיזי. אבל, אם נהיה פתוחים להתבונן מעבר ל”מוזיקה הנפלאה” המתנגנת באוזנינו, נוכל לגלות בתוכנו שיר יפה הרבה יותר – הנשמה שלנו. השבוע, אנו יכולים לגלות את המשימה הרוחנית האמתית שלנו. היקום מעניק לנו השבוע את מתנת חיזוק וביצור הקשר שלנו עם נשמה שלנו, כדי שנוכל לחיות באמת.
הפרשה והמדריכה שלנו השבוע הזה היא “ויחי”. הפרשה הזו היא התגלמות חיי אבינו, יעקב. הקבלה מלמדת שיעקב היה כמו השמש. הוא סיפק אנרגיה לדורות הבאים ויצר את 12 שבטי ישראל. הוא התגלות של איזון והרמוניה, ומרכבה לאור רוחני עצום. יעקב הראה לנו את הדרך לקבל הכל. הוא חיבר את שני הכוחות שבעולם הזה: קבלה ונתינה, הגוף והנשמה. הוא סיפק לנו את השיטה שבה אנו יכולים לקבל את מכלול האנרגיה של הבורא על ידי נתינה. יעקב הוא לב המבנה והתהליך הרוחני שלנו.
פרשת השבוע הזה מגלה את השנים והימים האחרונים של חייו במצרים. “וַיְחִי יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם שְׁבַע עֶשְרֵה שָׁנָה” [בראשית, פרק מז’, פסוק כח’], מספרת לנו התורה. מה פירוש הדבר? פירוש הדבר הוא שיעקב מספק לנו את השיטה הרוחנית לחיות בהצלחה בעולם שלנו כיום. הוא סלל את הדרך לחיות באופן האמתי ביותר בשרות הנשמה בעודה חיה בעולם בו יש כל כך הרבה הפרעות. המצרים מייצגים את כל ההנאות הפיזיות של העולם. למרות שחי בסביבה זו, יעקב היה מסוגל למצוא את האור בפנים ולחיות. בעוד אחרים אולי נכנעו לדרכי המצרים, יעקב לא נכנע. הוא ניצח ונעשה אפילו רוחני יותר. יעקב היה אז מסוגל להעביר את אורו ולברך את ילדיו, האבות העתידיים שלנו, כדי שיצליחו באותה משימה. יעקב מברך את כולנו שוב השבוע הזה כדי שנתעלה מעבר לאתגרי החיים וננצח במלחמת גילוי האור שבפנים. יעקב השלים את משימתו הרוחנית וגילה את אור נשמתו. הוא מברך את כולנו בכוח לעשות אותו דבר עבור עצמנו.
בעולם הזה, שיש בו הסחות דעת גדולות, נדרש מאמץ גדול כדי להיות רוחניים. אבל איש אינו מרוויח מהמאמץ הזה יותר מאשר אנו עצמנו. המילוי והברכות הגדולים ביותר באים כאשר אנו יוצאים למסע רוחני. נאמר שאפילו העשירים שוכבים לישון כשהם בוכים אל תוך כריות המשי שלהם. ככל שהעולם הפיזי הזה יכול להיות משכר, הוא אינו המקור ממנו אנו שואבים שמחה ואושר. בית אינו בית אלא אם יש בו אהבה ומשפחה, וכסף אינו יכול לקנות את הדברים האלה. אנו עשויים למצוא את עצמנו מבלים שנים במרדף אחר הון ותענוגות, רק כדי לגלות שאנו לא מסופקים ולא מאושרים. אם אנו פתוחים לידע שבתוכנו יש נשמה ומקבלים על עצמנו את המסע לגלות אותה, אנו מעוררים את הבורא ששוכן בתוכנו ומושכים אל חיינו הרבה יותר ברכות מאשר יוכל העולם הפיזי לספק אי פעם. הבחירה הזו להתבונן מעבר להסחות הדעת של החיים מאפשרת לנו להשיג קשר אמיץ יותר עם הבורא. בדרך זו, אנו חיים באמת.
השבוע, במדיטציות שלנו, אנו מתמקדים ברוח. כשאנו מתקרבים לזמן בשנה שבו מעודדים אותנו להתרחק מהמתנות הפנימיות שלנו ולחפש רק את החיצוניות, נישאר ממוקדים ברוחנו הפנימית ובמטרת החיים. הגענו לעולם הזה כדי להשיג הרבה יותר מאשר צבירת חפצים וריצוי צרכינו האישיים בלבד. בתוכנו שוכנת הנשמה שלנו, ויש לה משימה עלי אדמות. קחו רגע השבוע כדי לעצור ולזכור את הרוח שבתוככם. עצרו באמצע כל המהומה כדי להקשיב ולשמוע את המוזיקה הנפלאה של לבכם ומה גורם לו אושר. השמחה האמתית ביותר שלנו באה כאשר אנו חולקים, נותנים ואוהבים. המילוי האמתי ביותר שלנו מגיע כאשר אנו מאפשרים לרוח הבורא שבתוכנו להתגלות במעשי ידינו, במעשים שבהם אנו נותנים, לא רק מקבלים. בעולם שבו נאמר לנו לקחת, לבנו מזכיר לנו לתת. כאשר אנו קשובים ומתכווננים למוזיקה הנפלאה שבתוכנו אנו יכולים לחיות באמת.