למי שלא מכיר את הסיפור של פורים, זהו סיפור אגדה קלאסי בעל הדים קוסמיים. כמו עם כל דבר בקבלה, הדמויות בסיפור המילולי מהוות קודים על מנת להתחבר לכוחות סמויים של אנרגיה חיובית שחודרת לתוך היקום בזמן הזה.
אבל קודם נתחיל בסיפור המילולי.
חי פעם מלך בשם אחשוורוש ששלט בפרס במאה הרביעית לפני הספירה.
הסיפור מתחיל עם משתה מפואר שהמלך ערך בארמונו. מחלוקות קשות מנעו מהמלך להתגרש ולחפש מלכה חדשה. בחיפוש אחר מלכה חדשה המלך ציווה לאנשיו לעבור ברחבי הממלכה בחיפוש אחר היפות מבין העלמות כדי שיוכל לראות אותן ולבחור את הכי יפה שתהיה לאישתו ולמלכה החדשה.
בתקופה הזאת הייתה חיה אישה יפהפיה ששמה אסתר. היא גרה במחוז קטן עם הדוד שלה מרדכי. היא ידעה שאם היא תהיה מלכת פרס, זה יהיה לטובת העם שלה, לכן היא הכינה את עצמה למפגש עם המלך. ברגע שהמלך ראה את אסתר, הוא הפסיק את חיפושיו והיא הפכה להיות המלכה החדשה של פרס.
יום אחד בעת שעבר ליד שערי הארמון, שמע מרדכי שני שומרים זוממים מהפכה כשבכוונתם להרוג את המלך אחשוורוש. מרדכי סיפר על כך לאסתר, והמורדים נתפסו והוצאו להורג. מרדכי הציל את חייו של המלך.
למלך היה יועץ בשם המן. היועץ הזה היה רעב לכוח ותחמן. המן שנא את בני ישראל ובמיוחד את מרדכי. כשהמן עבר בין הערים הוא ציפה שאנשים ישתחוו לו, מכיוון שהוא היה השני בחשיבותו אחרי המלך. מרדכי סירב להשתחוות.
על מנת לשפר את הסטטוס שלו אצל המלך ולהיפטר ממרדכי ואנשיו, המן חשב על תוכנית להרוג את כולם. המן השתמש בלשון החדה שלו וסיבך את מחשבותיו של אחשוורוש בטענה שאנשיו של מרדכי יהוו בעיה עבור המלך ושהמלך צריך לחתום על העתירה לחסל אותם. המלך אישר את רצח העם ונכתבו מכתבים שנשלחו לכל המחוזות של פרס תוך שהם נושאים את החותמת של המלך.
המן החליט על המועד בו היה אמור להתחיל רצח העם. י”ג באדר (חודש של מזל דגים) היה היום שנבחר עבור ההשמדה ההמונית של העם. זכרו את המועד הזה.
כשנודע על כך למרדכי, הוא קרע את בגדיו באבל, לבש שק ובכה לפני השער של המלך.
כשסיפרו לאסתר על התנהגותו של הדוד שלה, היא שלחה לו בגדים חדשים, אך הוא סירב ללבוש אותם. הוא שלח לה הודעה ואמר לה ללכת אל המלך ולהתחנן על חייהם של בני עמה.
החוק בפרס באותה התקופה היה נוקשה; לאף אחד לא הייתה אפשרות לגשת למלך, אלא אם כן הוא קרא להם. העונש על אי ציות היה גזר דין מוות. אסתר שלחה הודעה בחזרה לדודה שתושבי העיר צריכים לצום במשך שלושה ימים, היא תעשה את אותו הדבר, ובתום שלושת הימים היא תיגש למלך.
בתום שלושת הימים אסתר הלכה אל המלך שהיה כל כך שמח לראות אותה שהוא הושיט את השרביט שלו ושאל אותה אם הוא יכול למלא איזושהי בקשה שלה. אסתר ביקשה מהמלך והמן להצטרף אליה בחדריה לסעודה שהיא תכין ביום למחרת.
כשהמן עזב את הארמון באותו הערב, הוא ראה את מרדכי. הוא היה כל כך מלא בשנאה כלפי מרדכי, שהוא החליט למחרת בבוקר לבקש את רשותו של המלך לתלות את מרדכי לעיני כל תושבי העיר על גרדום בגובה של חמישים מטרים.
באותו הלילה המלך לא היה מסוגל להירדם והוא ביקש לשמוע את הרישומים היומיים על אירועי הארמון. משם נודע למלך שמרדכי הודיע למלך על המזימה להפיל את הממלכה ולהרוג את המלך. מרדכי הציל את חייו של המלך, אך הוא לא קיבל תגמול על נאמנותו.
כשהמן הגיע בבוקר, המלך שאל את עצתו של המן באשר לאופן הראוי לתגמל אדם שעשה מעשה גדול לטובת המלך. המן שחשב שהמלך מדבר עליו אמר שצריך לאפשר לאיש הזה לשים את הכתר של המלך, את הבגדים של המלך ושצריך להוביל אותו ברחבי העיר על סוסו של המלך תוך הכרזה שזה האיש שהמלך אוהב אותו.
המלך אחשוורוש קיבל את הרעיון ואמר להמן לתת את הכבוד הזה למרדכי. תוך שהוא זועם, המן מילא אחר הוראותיו של המלך. בלילה ההוא נערך המשתה אשר אסתר המלכה הכינה לכבוד המלך והמן. המלך היה כל כך מרוצה ממנה, שהוא שוב שאל את אסתר אם הוא יכול למלא את בקשתה. הפעם המלכה אסתר ביקשה מבעלה להציל את חייה, את חיי העם שלה ואת חיי דודה מרדכי שהמלך נתן לו כבוד באותו יום. המלך היה מזועזע שנשקפה סכנה לחייהם של מלכתו ושל מרדכי המסור ודרש לדעת מי היה אחראי לכך. אסתר ענתה שזה היה המן.
המן נפל על ברכיו לפני המלך והתחנן על חייו, אבל המלך ציווה שיתלו את המן על אותו הגרדום שהוא הכין עבור מרדכי. אז מרדכי הפך ליועצו החדש של המלך.
עם זאת, את ההוראה של רצח עם לא היה פשוט לבטל, לכן המלך ציווה להודיע על כך לבני ישראל ונתן להם כלי חימוש על מנת שיילחמו להגנתם. בזכות המודעות שלהם לכלים הקבליים של אחדות – ע”ב שמות וההבנה שלהם של המחזורים הקוסמיים של לוח השנה הקבלי, בני ישראל של פרס ניצחו את הצבא הפרסי. הם עוררו את כוח הניסים שזמין בחודש אדר / דגים. ויתרה מכך, הם הצליחו לשנות את גורלם.
אסתר חרטה את הסיפור הזה על גבי מגילה. זה ידוע בשם ‘מגילת אסתר‘ שאותה קוראים כל פעם מחדש בחג פורים. אולם, חכמת הקבלה שופכת “אור” מעניין על סיפור האגדה הזה:
המן היה צאצא בדור העשירי של אגג, המלך האחרון של עמלק, שמוזכר הרבה פעמים לאורך כל התורה. לפי חכמת הקבלה, עמלק מייצג ספק. לכן כל הסיפור של פורים הוא, למעשה, סיפור על הקרב והתבוסה של האויב הגדול ביותר שלנו: ספק.
אסתר אמרה למרדכי שהיא לא יכולה לחולל שינוי במציאות של ה-1%, לבטל את הגזירה, אלא אם יחול שינוי בסיבה, במימד של ה-99% (זעיר אנפין). היא ידעה שהדרך היחידה לשנות את הגורל הייתה ליצור אחדות ונתינה בעולם של ה-1% שלנו (מלכות).
לכן אסתר אמרה למרדכי לכנס את האנשים שיצומו במשך 72 שעות (שלושה ימים), יתנו צדקה ויהיו בנתינה אחד כלפי השני. מטרת הצום הייתה לחסום את הרצון לקבל לעצמו בלבד ולעורר את אנרגיית החסדים והאחדות באמצעות מעשים של צדקה ונתינה.
מורדכי כינס את האנשים והראה להם כיצד להשתמש בע”ב שמות בכדי להתחבר לאור. וכל אדם נתן צדקה לעניים והם נתנו הרבה מתנות זה לזה על מנת להפעיל את התדר של אנרגיה רוחנית הידועה כ’אור דחסדים’. הפעולות שבוצעו על ידי האנשים היו מספיק עוצמתיות בכדי לחבר את ה-1% (מלכות) למימד של ה-99% (זעיר אנפין) וליצור נס.
חכמי הקבלה מסבירים שמדי שנה ב-15-13 של אדר (מזל דגים) מאז הבריאה מופיעה אותה האנרגיה שהתגלתה למרדכי ואסתר בפורים. בכדי שנוכל להתחבר לכוח הזה, אנו ממלאים אחר הנוסחה: המגילה, צדקה ומתן שלושה מטבעות כסף, הסעודה, שתיית האלכוהול ומסיבת תחפושות. אבל החשוב ביותר הוא הרצון שלנו להסיר ספק מדרך החשיבה שלנו וכל הזמן להזריק וודאות במקומו.