מכיוון שאנו יודעים שאין צירופי מקרים, חייב להיות משהו באור ובלימוד שבפרשות התורה שאנו קוראים במהלך “בין המצרים”, “שלושת השבועות השליליים”, שיוכל לעזור לנו במשך הזמן הזה. למרות ששלושת השבועות האלה היו מבחינה היסטורית שליליים וקשים, המקובלים מלמדים שבחושך הגדול ביותר, יש פוטנציאל לאור הגדול ביותר. לכן, האופן שבו נגלה את האור הגדול במהלך הזמן הזה, הוא מה שאנו אמורים ללמוד, וזו העזרה שאנו אמורים לקבל בשבת הזו, באמצעות פרשת “מטות”.
פרשת “מטות” עוסקת בנדרים, ולא רק בביצוע נדר, אלא כיצד לבטל נדר. מה פירוש “נדר” כאן? פירושו הדרך הבלתי משתנה שבה החלטנו לראות מצב או אדם, וכיצד אנו בוחרים תמיד לפעול במצב הזה או כלפי האדם הזה. למשל, נניח שמישהו עשה לנו משהו שאנו מרגישים שגרם לנו עוול, ולכן בחרנו לראות תמיד את האדם הזה באופן שלילי, ונדרנו או נשבענו שהכעס שלנו או הרצון שלנו בנקמה כלפיו יישאר לנצח. אם אנו חיים בדרך זו, אם אנו מחליטים לגבי מצב או אדם שזו הדרך ואין בלתה, וכך הוא האדם הזה ואנו לעולם לא נסלח לו, אנו חיים את הנדר שלנו, את השבועה שלנו – ואז אנו מכוונים שליליות כלפי המצב הזה או האדם הזה.
בגלל האופן שבה עובדת המערכת הרוחנית, אם עשינו משהו שלילי, אז השליליות הזו תחזור אל חיינו בדרך מסוימת. אנו לומדים בקבלה שבאותו אופן שבו אנו מתנהגים, אור הבורא מתנהג כלפינו; לכן, אם אנו מאפשרים לעצמנו לבטל את הנדרים שלנו, אנו למעשה מסירים את הדין שהטלנו על אחרים, ואז הדין שיכול היה באופן פוטנציאלי לבוא אל חיינו, גם הוא יתבטל ויוסר. לכן, אפילו אם יש לאדם שליליות או חושך שאמורים לבוא אליו, אם הוא מתנהג באופן שמבטל את נדריו, אז כל דין שאמור לבוא אליו מהעולמות העליונים גם הוא יתבטל. אם כן, מהם הדברים המעשיים שאנו חייבים לעשות כדי להתחבר לרמה של ביטול נדרינו? כיצד נוודא שדין פוטנציאלי לא ימומש?
אנו יכולים להסיר שליליות פוטנציאלית מלהגיע אלינו בכך שנשתחרר מהשליליות שאנו מרגישים שנעשתה לנו. אנו אומרים: “אני משתחרר/ת מהחושך שנעשה לי, השליליות הזו שנעשתה לי, ואני משחרר/ת את הנדר שיש לי כלפי האדם הזה או המצב הזה.” על ידי ביטול הנדרים, אנו למעשה אומרים: “אתנהג באופן הזה, אשתחרר מהשליליות שנעשתה לי, ואני רוצה שגם אור הבורא יתנהג באופן הזה כלפי, שיסיר כל סוג של דין שאמור להגיע אלי.”
התרה זו של הנדרים חשובה במיוחד במהלך שלושת השבועות האלה, מכיוון שהמקובלים מלמדים שמקור כל סוג של דין או חושך שעומדים להתממש בחיי אדם בא בזמן הזה. זה לא רק שהשבועות האלה יכולים להיות קשים באופן פוטנציאלי; הם למעשה המקום שממנו נובע החושך שמגיע אל חיינו. אם עשינו דברים שיחזרו אל חיינו כסוג של דין, הדין הזה מקבל את האנרגיה שלו במשך הזמן הזה. אבל, מה שאנו עושים במהלך שלושת השבועות האלה יכול גם לאפשר לנו לנתק את החושך הפוטנציאלי הזה ולא לאפשר לו להתממש בחיינו השנה הזו. ולכן אנו מקבלים את פרשת “מטות”, שעוסקת בהתרת הנדרים.
לכן, במשך הזמן הזה, אין זה צירוף מקרים שמגיעים אל חיינו אדם או מצב שכמעט מכריחים אותנו לנדור נדר, לחיות בצורה שאומרת: “האדם הזה, או המצב הזה, הוא שלילי עבורי, ואני נודר/ת לעולם לא לשנות את דעתי זו.” מכיוון שאם הדבר הזה עולה בחיינו עכשיו, זה אומר שניתנה לנו ההזדמנות לשחרר את השליליות הזו, כדי שהדין יוכל להשתחרר מאתנו ולהתבטל. כאשר ההזדמנויות האלה באות, אנו חייבים לדחוף את עצמנו לשחרר אותן, כדי שכל דין שמחכה להתממש בחיינו יוכל גם הוא להתבטל.
אם נוכל, במהלך שלושת השבועות השליליים האלה, לבטל את הנדרים שלנו – לשחרר ולבטל כל החלטה סופית שהחלטנו לגבי אדם או מצב – אז אנו גם מאלצים כל סוג של דין שאמור לבוא אל חיינו להתבטל. מכיוון שכל חושך או שליליות פוטנציאליים שאמורים לבוא אלינו בגלל המעשים וההחלטות שלנו מקבלים את האנרגיה שלהם משלושת השבועות האלה. והעזרה הזו, ביטול הנדרים שלנו, היא מתנה עצומה שאנו מקבלים בשבת “מטות”. בכך שאנחנו משחררים, בכך שאנו משנים את דעתנו לגבי אדם או מצב, אנו יכולים לאלץ כל סוג של דין לעזוב אותנו ואת חיינו.