אנו נכנסים לשבוע האחרון מבין שלושת השבועות הידועים כשליליים ביותר בשנה, ולכן הייתי רוצה קודם כל לשאול: מה שלומך? אם אתם עוברים תקופה קשה, הישארו בה. לפני עלות השחר הוא הזמן של החושך הגדול ביותר, ודברים ישתפרו במהרה.
בפרשת “דברים”, משה אוסף את כל האנשים יחד כדי לנזוף בהם ולהזהיר אותם, להזכיר להם את הרגעים הרבים שבהם התלוננו, איבדו אמון, סגדו לאלילי שווא, וכדומה.
יש כל כך הרבה פרטים המתארים כיצד דיבר משה אל העם, ומרבים מהם אנו יכולים ללמוד כיצד להתנהג כלפי אנשים. למשל, לפני שמשה אומר דבר מה, הוא שואל: “האם לקחתי ממך משהו? האם פגעתי בך?” מכיוון שלפני שנוכל לומר למישהו מה הוא צריך לשנות, עלינו להתבונן קודם כל בתוכנו פנימה ולבדוק מה שאנחנו צריכים לשנות.
יש כל כך הרבה היבטים יפים בפרשה הזו, אבל אני חושבת שהתמקדות רק באחד מהם מחזקת את היכולת שלנו להפנים את הלימוד.
משה לא אוסף רק חלק מהאנשים, אלא את כולם. ורבים לא לקחו חלק במעשים שהיו נושא לביקורתו. דור שלם בה והלך! מדוע כינס משה גם את אלה שלא לקחו חלק במעשים השליליים שתיאר? יכול להיות שקשה להבין זאת באופן מעשי, אבל באופן רוחני משה היה מעוניין אך ורק לגלות אור – ולא לגעור בעם כדי להקל ולשכך את התסכול שלו. ככל שקבוצת האנשים תהיה גדולה יותר, גדול יותר יהיה האור שהוא יוכל לגלות, ובכך לשנות את השליליות שנוצרה לחיוביות.
כתוב בזוהר שבלי שום קשר למעשים השליליים שלנו או לתכונות האופי השליליות שלנו, כל אדם בעולם הזה מלא באור.
לכן, ככל שיותר אנשים מתכנסים יחדיו כדי להשתנות ולהיטיב, גדול יותר אור הבורא המאיר בעולם. זו למעשה הסיבה לכך שאנו מקיימים אירועים בינלאומיים בחגים הקבליים הגדולים, בהם אנו יכולים להתכנס מכל קצוות תבל כקהילה רוחנית עולמית מגוונת. זוהי הסיבה לכך שיצרנו מרכזים וקבוצות לימוד במקומות שונים, כדי שנוכל לא רק ללמוד, אלא גם לתרגל יחד מה שאנו לומדים. זו הבנה רוחנית חשובה כל כך.
מכיוון שזה השבוע האחרון של שלושת השבועות הללו, זה זמן נפלא לחפש דרך לגלות את האור: איפה אנו נוטים לרצות להיכנס פנימה אל תוך הקליפות שלנו, להתחבא מהעולם, או פשוט לזחול למיטה ולומר: “עזבו אותי במנוחה”! במקום, אנו יכולים ללמוד מפרשת השבוע הזה. כל עוד אנו ביחד, יש לנו הכוח להביא אור לכל חושך, ולשנות את השלילי לחיובי.
במשך שבעת הימים הבאים בואו נתלכד יחד כדי להיטיב. בואו נצא מההתבודדות שלנו, נגיח מתוך אזורי הנוחות שלנו, ובכך נפגוש אנשים חדשים, ניצוצות אור נפלאים עמם אולי אחרת לא היינו מתחברים. בואו ניגש לאדם שאוכל לבדו ונזמין אותו לאכול אתנו. בואו נחפש אחר האנשים בחיינו שאנו יודעים שהם בודדים או סובלים, וננסה להזמין אותם לפעילויות שלנו. אני משערת שמה שאנו מנסה לומר הוא… בואו פשוט נהיה ביחד.