חודש חשוון, או עקרב, ידוע בדרך כלל כחודש מאתגר מאוד; אבל הוא גם חודש שיש בו ברכות עצומות שיכולות להיות זמינות לנו אם נוכל לשמור על מודעות מסוימת. המקובלים מלמדים שכל ברכה שבאה אל חיינו באה בתוך קליפה של חושך או שליליות. והמודעות שאנו רוצים לשמור בחודש עקרב ותמיד, בעצם – היא שהקליפה החיצונית שאנו רואים בדרך כלל היא ההפך הגמור מהברכה שנמצאת בתוכה.
משה, למשל, היה מנהיג גדול, ענק רוחני, וכאשר אנו מדמיינים אותו בעיני רוחנו, אני חושב שרובנו רואים אדם קדוש, אדוק וצנוע. אבל המקובלים מלמדים שלא זה היה המצב, מכיוון שהקליפה שהקיפה את גדולת נשמתו של משה לא הייתה כמו הברכה של הנשמה שהיה משה; היא הייתה למעשה ההפך. הקליפה הפיזית מסביב לנשמת משה נגדה לחלוטין את מי שהוא היה באמת. וזה נכון לגבי כל הברכות שאנו מקבלים. כל ברכה שבאה אלינו, במיוחד הברכות הגדולות ביותר, תבוא תמיד עטופה בקליפה שאינה דומה לחלוטין לברכה שנמצאת בתוכה.
בחודש הזה, חודש חשוון, ברכות גדולות יכולות לבוא, ותבואנה אלינו. אבל אנו חייבים להיות מודעים לכך שפעמים רבות הן תבואנה עטופות בקליפות של שליליות שנראות בתחילה הפוכות לגמרי ממה שאנו רוצים. כאשר זה מתרחש, יש לנו בחירה: האם ניתקע בהתמקדות בקליפה, או שנדע שמה שאנו רואים היא רק הקליפה החיצונית? האם נבין באמת שיש ברכה גדולה יותר, או אור גדול יותר, בתוך המצב, האדם, או המציאות שנראים בתחילה שליליים? האופן שבו אנו רואים את המצב חשוב מאוד, מכיוון שכאשר אנו נתקעים רק בחיצוני, אנו לא רואים יותר לעומק והברכה לא יכולה להגיע אלינו.
לכן, כשהמצבים, ההזדמנויות והאנשים שנראים חשוכים או שליליים באים אלינו במהלך חודש עקרב, אנו חייבים להזכיר לעצמנו שבתוכם שוכנים הברכות והאור. ובאמצעות המודעות הזו, באמצעות הידיעה שהברכה קיימת בתוך מה שאנו רואים מלכתחילה כשלילי, נוכל לדחוף את הקליפה, ובכך למצות את הברכות ולגלות את האור הגדול שבתוך הקליפה, במיוחד במהלך חודש חשוון, חודש עקרב.