מפורסם שבזמן יציאת מצרים, הקב”ה עשה נס לבני ישראל ויש להבין מבחינה רוחנית, ואנחנו מבינים מבחינה גשמית הנס היה שהקב”ה הוציא את בני ישראל שהם לא היו חזקים כנגד מצרים, הוציא אותם ממצרים, עשה את עשר המכות לאחר מכן קרע את ים סוף ויש להבין את הנס שהיה ברוחניות.
צריך להבין שבני ישראל היו בגלות במצרים הן במובן הגשמי והן במובן הרוחני, הם היו תחת השליטה הרוחנית של המצרים שבקליפות. והם היו צריכים לצאת משם, לבני ישראל מצד מעשיהם הרוחניים לא היה את הכח המספיק לצאת מהקליפות, לצאת מגלות מצרים, הבורא היה צריך לתת להם במתנה את הכוח הזה שיאפשר להם את היציאה מהקליפות, היציאה ממצרים.
אם הבורא היה נותן את האור לבני ישראל, וכמו שהסברנו מקודם הם מקבלים את השפע מספירת זעיר אנפין שמשפיע למלכות שמשפיע עליהם.
ואם הבורא היה משפיע לזעיר אנפין את האור בסדר הנכון קודם קטנות א’ אח”כ גדלות א’ אח”כ קטנות ב’ ואח”כ גדלות ב’, זה לא היה עוזר לבני ישראל לצאת ממצרים, מכיוון שקטנות א’ זה האור הכי קטן כשזה היה נכנס לכלי של זעיר אנפין ומושפע לבני ישראל דרך מלכות, האור היה מיד נופל תחת שליטת הקליפות, תחת שליטת מצרים.
לכן הבורא היה צריך לתת לזעיר אנפין ולבני ישראל את האור בבת אחת, את כל האור, כלומר את המדרגה של גדלות ב’ בבת אחת.
וזהו הנס של מצרים, שהבורא השפיע על בני ישראל כלומר לזעיר אנפין את ארבעת המדרגות קטנות א’ קטנות ב’ גדלות ב’ בבת אחת, ורק מכיוון שהם קיבלו את כל האור הזה בבת אחת היה בהם את היכולת ואת הכח ואת האור לצאת משעבוד מצרים. בזמן ליל הסדר כשאנחנו עורכים את הסדר ואומרים את ההגדה, הכוונה שלנו היא למשוך ולגלות את אותו האור שנתגלה לבני ישראל במצרים, כלומר כל הגדילה הזאת של בני ישראל מקטנות א’ עד גדלות ב’.