מאת דניאל אלדר
כולנו חולמים. רובנו חלמנו חלום בו ריחפנו או נפלנו. האם יש לכך משמעות? מה אנו יודעים על החלומות שמבקרים אותנו מדי לילה? האם להתעלם או להתייחס אליהם?
אנסה במאמר קצר זה לספק לכם מספר אבחנות בסיסיות ומפתיעות לגבי מנגנון החלימה המופלא. מאז ומעולם אנשים עסקו בחלומות והעניקו להם משמעות מיסטית. התנ”ך מלא בסיפורי חלומות. מלכים נהגו להחזיק בפותרי חלומות מקצועיים. למרות ההתפתחות המחקרית האדירה בעולם הרפואה -בהקשר של חלומות עדיין רב הנסתר על הגלוי.
עד המאה שעברה נחשבה השינה כסוג של ” מוות חלקי”. גישה זו תואמת לחלוטין את התייחסות ספר הזוהר לנושא: “…משום ששינה הוא אחד מששים במיתה”… [ ויגש פס’ ל”ו] בשנת 1900 כתב זיגמונד פרויד את ספרו ” פשר החלומות”,בו טען שהדרך לתת ההכרה עוברת דרך הבנת החלום. הפסיכיאטר האוסטרי –קארל גוסטב יונג, גרס שהחלום הוא מנגנון פיצוי לחוסרים בחיינו ולכן הבנת החלום יכול לסייע לפתור בעיות.
גישות אלו –ואחרות- דומות לגישה הקבלית שמתייחסת לחלומות כאל ערוץ מרכזי לקבלת מסרים, שהבנתם יכולה לסייע לנו להשיג שליטה הרבה יותר טובה בחיי היום יום –כמו גם למנוע מאתנו מצבים שליליים. מסתבר על פי המדע שאפילו עוברים חולמים החל מן השבוע ה 32 להריון!
אנו מבלים כשליש מחיינו בשינה וחולמים בכל לילה במשך כשעה וחצי. למרות זאת רבים טוענים שהם אינם חולמים. זו כמובן טעות: כולנו חולמים –אך לא כולנו זוכרים את חלומותינו. זה נובע מחסימה רוחנית שניתנת לתיקון. נסויים במעבדות שינה מוכיחים שחלימה מסייעת לנו להיות באיזון ושליטה בשעות הערות.
כולנו גם נדרשים לקבל החלטות כל הזמן , חלקן פשוטות וחלקן מורכבות או גורליות . אחת השיטות הרוחניות שיכולה לעזור בכך היא ” לישון על זה” ! ללכת לישון , לחלום, ולקבל תובנה והכוונה. ספר הזוהר כותב: ” חלום שלא נפתר –כאיגרת שלא נקראה” . חשוב להתייחס לחלום כאל מסר שצריך להבינו.