הכלים הרוחניים של פורים
הכוונות (המדיטצייה מהאר”י )
בפורים מתגלה הארה מיוחדת שלא מתגלה בשום יום אחר בשנה. הארה זו נקראת “יסוד אבא המתגלה במלכות”. זוהי בעצם המדרגה של נשמת מרדכי. במדרגה זו כל החושך מתבטל והופך לאור. כל התקשורות של פורים מכוונות לגלות הארה זו ולקבע אותה בחיינו לנצח.
- תקשורת זכר למחצית השקל.
- צדקה.
- מתנות לאביונים.
- מקרא מגילה (בערב פורים וביום למחרת).
- סעודה ומשתה פורים.
- משלוח מנות איש לרעהו.
תקשורת זכר למחצית השקל
זכר למצוות מחצית השקל שהיתה נהוגה בבית המקדש, לוקחים שלושה מטבעות כסף ומניפים אותם ביד ימין ומכוונים לתקשורת מחצית השקל ואות לקניין, מניחים את המטבעות ותורמים שווה ערך מחצית השקל – עשר ספירות של “אור חוזר”, האנרגיה הנוצרת ע”י כוח התנגדות. אחרי הבריאה הפך ה”אור החוזר” לכלי שיכול להחזיק את הברכה בחייו של האדם ולשמר את מזלו הטוב. מתכת הכסף מסמלת את ספירת חסד ואת כח הנתינה.
המילה “מחצית” מורכבת מהמילים “מת”, “חי” והאות “צ” כך:
מ ח צ י ת
בתקשורת הזו אנו מוותרים על החלק המת בתוכנו, הרצון לקבל לעצמו בלבד, ומתחברים דרך פעולת נתינה ללא תנאי (האות צ) לחלק החי בתוכנו, לאור הבורא שבנו.
כך אנו גם מכירים בעיוורון הרוחני שלנו, שרק דרך ויתור על האגו נוכל להתחבר לתמונה השלימה מצד האור.
- צדקה
“צדקה תציל ממוות” בפורים יש כח גדול מאד לפעולת הצדקה יותר מאשר בימים אחרים בשנה.
מהאר”י הקדוש, שער הכוונות ח”ב:
“כי רחל (המלכות) נקראת עני ואביון, והיסוד דאבא, הנקרא צדיק, נותן לה צדקה ומתנות”
צדקה = צדק + ה
צדק – דין, הגבלה.
האות “ה” מחדירה אור לעולם ההגבלה, למלכות, והופכת את ההגבלה לברכה.
- מתנות לאביונים
על ידי מתן מתנות לאביונים ניתן לבטל מתוכנו את מודעות הרצון לקבל לעצמו ולהיות בדאגה לזולת. מקור המצווה במגילת אסתר באיגרת שכתב מרדכי ליהודים הגרים בכל מדינות אחשוורוש.
ניתן לתרום כול סכום, מרכז הקבלה מעביר את זה לעמותה הדואגת למי שבאמת נזקק.
מהאר”י הקדוש, שער הכוונות ח”ב:
“מתנות לאביונים הם מצד אימא, ולכן הן ב’ תווין (פעמיים האות “ת” במילה “מתנות”), כי הם מצד הנוקבא, והם ב’ מתנות לב’ אביונים, שהם נצח והוד, שהם אביונים, כי אימא מתפשטת עד הוד”.
- מקרא מגילה
היעוד של מגילת אסתר, ולגלות את ההסתר, את הכוח הפנימי הטמון ב -ע”ב שמות, ובמיוחד בצירוף ‘כהת’. באמצעות צרוף זה נביס את המן, המגלם את כל אנרגית המחשבה השלילית ביקום. לטהר את היקום מכאוס נכוון על הצירוף ‘כהת’ בכל פעם שנשמע השם ‘המן’.
מהאר”י הקדוש, שער הכוונות ח”ב:
“וזה סוד קריאת מגילה, וגם התפשטותה בעת קריאתה (פורסים את כל המגילה ומשאירים פרוסה בזמן הקריאה), לטעם פרסום הנס. והוא ענין הארת מלכות דאבא, המתגלית ויוצאת לחוץ, ולכן נקרא מגילה, לשון גילוי, וצריך לגלותה ולפרסמה.
“מגלה” (ללא יוד) בגימטריה ע”ח (78), כמנין ג’ הויו”ת (3 פעמים י-ה-ו-ה), שהם ענין ג’ מוחין דחב”ד דנה”י דאבא, המתגלים שם במלכות ההוא”.
- סעודה ומשתה פורים
מטרת הסעודה והמשתה לקיים ולקבע את האור של פורים בחיינו לכל השנה (ובכלל).
מהאר”י הקדוש, שער הכוונות ח”ב:
“וצריך שתתקיים ההארה הנזכרת (יסוד דאבא) במוחין שלה, כל הימים ההם הנקראים פורים. וישאר קיימת שם… ולא יסתלקו לגמרי… ועניין זה תלוי בקיום מצוה אחרת, והיא לעשות סעודת פורים משתה ושמחה.
וזו עניין אכילה ושתיה, שהמוחין של הנקבה (מלכות) נקראים י”ה י”ה, והם נמשכים בה ע”י אכילה (אכל –י”ה) ושתיה (שת – י”ה).
גם ‘אכילה’ בגימטריה ‘אדנ”י’, לרמוז כי אלו המוחין של י”ה, הנמשכין ע”י האכילה, הם בנקבה הנקראת אדנ”י.
וצריך לכוין באכילה, בב’ אותיות י”ה דיודין, ולכוין שהם של ע”ב כזה: יו”ד ה”י, יו”ד ה”י, ולכוין להמשיך אליה (אל המלכות) מוחין דחכמה ע”י האכילה.
ובשתיה לב’ י”ה של ס”ג, שעולים כמניין ‘יין’, כזה: יו”ד ה”י, יו”ד ה”י. ולכוין להמשיך אליה מוחין דבינה ע”י השתיה.”
- משלוח מנות איש לרעהו
נתינת משלוח מנות מבטיחה שנהיה במודעות של ‘ואהבת לרעך כמוך’, שיתוף, נתינה ודאגה לזולת.
זוהי תקשורת בה אנו שולחים מנות זה לזה.
אופן הביצוע: את המנות חייבים לשלוח דרך שליח, ולא ישירות, כדי ליצור כח התנגדות ומודעות של קו אמצע. שולחים גברים לגברים ונשים לנשים. בכל מנה צריכים להיות לפחות שני מיני מזון שונים.
מהאר”י הקדוש, שער הכוונות ח”ב:
“באופן, כי ב’ מנות הם, אחד מצד יסוד דאבא, ואחד מצד היסוד דאימא. והם “איש לרעהו” שהוא יסוד דאבא (איש) ליסוד דז”א (רעהו).”