מאת קרן ברג
מלים מתוך הלב אינן רק רגשות, אלא כוח שיכול לעודד אותנו להתגבר על כל אתגר שעשוי להציג את עצמו בפנינו.
כאשר ילדינו מתחילים ללכת לבית הספר בפעם הראשונה, לא נוכל לעשות הרבה כאשר הם עוזבים את ידינו. הם נתונים עכשיו בידיהם של המורים, בעוד ידינו שלנו רחוקות מהם. אבל, מה שאנו כן יכולים לעשות הוא לשלוח אותם לעולם עם החכמה שאנו מלמדים ועם האהבה שאנו נותנים. בכך יש לנו הכוח להחזיק אותם באמצעות המלים והמחשבות שלנו. בבוקר אנו יכולים להביט אל תוך עיניהם של ילדינו שלנו ולומר להם: “היום הולך להיות יום גדול עבורכם. אני יכול/ה להרגיש זאת. זכרו, אני אוהב/ת אתכם ולא משנה מה יקרה היום, תוכלו להתמודד עם זה. הבורא נמצא אתכם, אפילו כאשר אני לא שם.”סוג כזה של מלים נעשה מעטה הגנה חזק נגד פחדים, ספקות, וכל שאר פגעי העולם. חשוב מזה, אלה הן מלים שמרפאות. במקום שבו יש רוח שבורה, מלים של עידוד מחדשות ומשקמות אותנו והופכות אותנו שוב לשלמים. לבבות שבורים ומוחות מותשים מתחדשים, והכל בזכות מלים פשוטות של אהבה.מלים שנובעות מתוך הלב הן כמו יהלומים נוצצים שבהם אנו יכולים להיאחז כאשר הלילה נעשה אפל מדי, כאשר העולם נעשה קר מדי, או כאשר אנו שוכחים שיש בעולם אנשים שאוהבים אותנו. מלים כאלה אינן מיועדות כמובן רק לילדים, אלא לכולם. גם אנו, בתוכנו, כמו ילדים קטנים שזקוקים עדיין לכוח המלים כדי שיעזור לנו לרפא ולבנות את חיינו. השבוע, עוזר לנו היקום לרפא את רוחנו ואת גופנו באמצעות כוח המחשבות והמלים שנוצרות באמצעותן.
“מלים שנובעות מתוך הלב הן כמו יהלומים נוצצים“
פרשת השבוע שלנו מורכבת הפעם משתי פרשות. “תזריע” ו“מצורע“. הפרשות האלה נקראות יחד ומיועדות לפעול בתיאום מלא כדי להביא לידי רפואת הרוח.האנרגיה של חודש שור, הידוע כחודש של רפואה, מתחילה להקרין ברחבי היקום השבוע הזה, בשילוב עם כוחות הרפואה של פרשות “תזריע– מצורע“.הפרשות האלה מדברות בהרחבה על מחלות שונות של הגוף ועל שיטות ריפוי וטיהור שלהן. סיבת השורש של המחלות האלה נעוצה באופן החשיבה שלנו,ובסופו של דבר, באופן שבו אנו מדברים. למלים שלנו יש כוח לבנות או להרוס.כפי שאנו לומדים כאן בפרשות השבוע הזה, כאשר משתמשים במלים כדי להרוס, זה יכול לגרום, חס ושלום, למחלות. אבל, כמו בטבע, הרפואה נמצאת תמיד ליד הרעל. השבוע הזה, ניתנת לנו מתנה שלא תסולא בפז, מתנת ריפוי הפצעים שלנו וחווית השיקום והשחזור השלם והמלא של עצמנו.
לפעמים כל מה שאנו צריכים בחיים כדי לעבור זמנים קשים הן מלות עידוד של חבר. אתם יכולים להעלות מישהו מתהומות הייאוש באמצעות כוחה של מילת עידוד שנאמרה מתוך לב מלא באהבה. למלים יש באמת הכוח להעלות ולרומם את רוחנו. כולנו מתמודדים עם קשיים. כולנו פוחדים מפעם לפעם להתמודד עם העולם. כולנו חרדים. כמה חיוני באותו רגע לשמוע חבר טוב, הורה, או אח,הלוחשים באזננו באהבה, “את יכולה לעשות את זה. אני יודע שאתה יכול. זה באמת יכול לעבוד. את תהיי בסדר. ואני אהיה שם בשבילך אם תזדקק לי. אני אוהב אותך.” המלים האלה אינן רק מלות נימוס, אלא מלים מפי הבורא עצמו,השולח לנו את אהבתו באמצעות אנשים. מלים של אהבה ועידוד אינן מותרות,אלא תרופה חיונית שכל אחת ואחד מאתנו זקוקים לה כדי להמשיך לחיות ולשגשג בעולם הזה. אם אנו ברי מזל, הלבבות והנשמות שלנו מלאים במלים של אהבה שניתנו לנו על ידי הורינו. או שאולי יש לנו חבר אחד אמיתי שנמצא שם עבורנו ברגעים הקשים והחשוכים ביותר של חיינו. אבל אם אנו לא כל כך ברי מזל, אז אנו חייבים לתעל את אהבת הבורא לעצמנו. אנו יכולים לעשות זאת. ריפוי הנשמה והגוף שלנו באמצעות מלים של אהבה אפשרי, ולא משנה מי אנחנו או איפה אנו מוצאים את עצמנו בחיים. אנו יכולים לגלות שמלים של אהבה הם הכלי ההכרחי והחיוני ביותר שיש ברשותנו.
” ריפוי הנשמה והגוף שלנו באמצעות מלים של אהבה אפשרי, ולא משנה מי אנחנו או איפה אנו מוצאים את עצמנו בחיים“.
השבוע, במדיטציות שלכם, ראו את עצמכם הולכים בתוך יער ירוק ושופע.העשב החמים מתחת לרגליכם רך ומלא. קרני שמש חמימות מסננות את דרכן בין ענפי העץ ועליו. האור והצללים רוקדים על פניכם כשאתם הולכים לאורך השביל. המשיכו ללכת בשביל המוביל אתכם אל אגם יפה ומנצנץ. שבו על שפת האגם והתבוננו פנימה. ראו את השתקפותכם מתנועעת ורוקדת במים. ועכשיו התבוננו עמוק לתוך עיניכם. אמרו לעצמכם: “היום הזה יהיה יום גדול. אני יכול/ה להרגיש זאת. אני אזכור, הבורא אוהב אותי. לא משנה מה יקרה לי במשך היום, אוכל להתמודד עם זה. הבורא אתי, אפילו אם אני אולי מרגיש/ה לבד. אני יכול/ה להשיג דברים עצומים, ובעזרת הבורא, אוכל להתגבר על כל אתגר שיצוץ בדרכי. אני אהוב/ה. אני נמצא/ת כאן כדי לתת אהבה לאחרים.אושר ומילוי הם מנת חלקי.”
אם נוכל להתחיל כל יום עם מלים חמות ונדיבות כאלה לעצמנו, לאחינו ולאחיותינו, נוכל לבטח ליצור עולם של שלום, אהבה, משולל כל סבל ומחלה.אני לא רק מאמינה בכך – אני יודעת זאת.