בפרשת “תולדות” מקבלת רבקה השראה אלוקית האומרת לה שיעקב חייב לגנוב את הברכות שאביו, יצחק, עומד לתת לאחיו, עשו. נאמר שטבעו של יעקב היה תם, כלומר אדם פשוט, אדם שאינו מתמרן או גונב. אם כן, יעקב הוצב במצב שהיה מנוגד לחלוטין לטבעו.
הזוהר אומר לנו שלפני שהלך יעקב לגנוב את הברכות, הוא התפלל, ואמר את הפסוק הזה מתהלים: “נְצֹר לְשׁוֹנְךָ מֵרָע וּשְׂפָתֶיךָ מִדַּבֵּר מִרְמָה”[תהלים לד’ יד’]. מוזר שהוא בוחר בתפילה הזו לפני שהוא הולך לשקר ולגנוב. ולכן, מהי משמעות העובדה שיעקב, לפני שנכנס אל חדרו של יצחק, ומתכוון לגנוב במרמה את הברכות מעשו, מתפלל ומבקש מהבורא לשמור את שפתיו מדבר מרמה?
הרב אשלג אומר לנו שהברכות שיעקב היה אמור לקבל היו כל האור שהאנושות זקוקה לו כדי להביא קץ לכאב, לסבל ולמוות לנצח. והזוהר אומר לנו שיעקב יכול היה לקבל את הברכות הללו רק במרמה. אבל מדוע הן היו חייבות לבוא בדרך זו?
הזוהר אומר שיעקב היה חייב לבוא בחכמה ובמרמה, מכיוון שהיה חייב לתקן את חטא אדם הראשון. התהליך הזה היה למעשה לקחת בחזרה את אור חיי הנצח, את האור שנקרא “גמר התיקון“, מהנחש, הצד השלילי. והצד השלילי, הוא אומר לנו, הוא “ממד השקרים“. לכן, יעקב למעשה תיקן את החטא של אדם; בדיוק כפי שהנחש, באמצעות שקרים והונאה, גרם לאדם ולחווה ליפול אל תוך החושך ולאבד את חיי הנצח, הרי שיעקב, באמצעות שקרים והונאה, לקח את הברכות בחזרה.
יעקב חייב היה לדעת מה שהזוהר אומר לנו כאן, ששקרים והונאה היו הדרך היחידה לקחת בחזרה את הברכות. ובכל זאת, הוא התפלל לבורא שיגן עליו משקרים. זה מוזר; תארו לעצמכם שאתם הולכים לעשות משהו שישנה את מהלך ההיסטוריה ולקחת בחזרה את הפוטנציאל של האנושות להביא קץ לכאב, לסבל ולמוות. ובמקום להתפלל לבורא שיעזור לכם בזה, אתם מתפללים ומבקשים משהו אחר – “נצור שפתי מדבר מרמה”. אבל הרי אתם הולכים לשקר… אם כן, לשם מה התפילה המיוחדת להגנה מפני שקרים?
כדי להבין זאת, אני רוצה לשתף קטע מדברי המהר”ל מפראג, מקובל גדול שגילה סודות רבים. הוא אומר שספר “משלי” מגלה לנו שיש שני סוגי אנשים המחוברים לאור הבורא – יש אלה שנקראים “ישורון“, כלומר ישרים, ויש כאלה שנקראים “תמים”, כלומר פשוטים, שיש להם ודאות פשוטה. עם זאת, יש הבדל גדול בין רמות החיבור שלהם לאור הבורא.
המהר”ל אומר לנו שההבדל בין להיות ישר ובין להיות עם ודאות פשוטה הוא שהאדם הישר משתמש בשכלו כדי להבין מה שהוא חייב לעשות. הוא רוצה לעשות את הדבר הנכון ותמיד מנסה להבין מה הדבר הזה. בעוד הוא מבקש תמיד מאור הבורא שיראה לו, הרי שלהיות “תמים“, עם ודאות פשוטה, מביא את האדם לרמה שבה הוא אפילו לא חייב לחשוב מה נכון ומה שגוי. זה כבר טבוע בתוכו. זה כוחה של ודאות פשוטה: כאשר אתם נלחמים עליה, היא למעשה נותנת לכם יכולת הטבועה בתוככם לעשות ולומר תמיד את הדבר הנכון, ללכת תמיד בדרך הנכונה.
לכן, אדם ישר עדיין צריך להיאבק עבור האמת ולעשות את הדבר הנכון, בעוד אדם תמים הוא אדם שיש לו ודאות פשוטה והוא עושה את הדבר הנכון בדרך הנכונה, בלי לחשוב על כך כלל. יעקב ניחן בשתי התכונות האלה; המהר”ל אומר לנו שכאשר היה מדובר בצרכים האישיים של יעקב, או בדרך האישית שלו, הייתה לו ודאות פשוטה והוא לא ניסה להבין את הדברים. אבל בדברים שהשפיעו על אחרים, הוא השתמש בשכלו כדי להבין מה הוא חייב לעשות.
ודאות פשוטה היא הרמה הגבוהה ביותר, בעוד אלה שהם “ישורון“, שעדיין משתמשים בשכלם כדי להבין מה נכון ומה שגוי, אין להם יכולת הטבועה בתוכם לראות תמיד מה נכון ומה מוטעה, וזו רמה נמוכה יותר. לכן נאמר על “תמים” שאדם שנלחם על ודאות פשוטה, לפחות כשזה נוגע לעצמו, משיג חיי נצח. אם כן, בעוד אדם שנאבק ונלחם להבין מה הדבר הנכון לעשות, אכן יתחבר לבורא, אבל לא יהיה ברמה של חיי נצח, אותה משיג אדם שנלחם כדי לקבל ולהגדיל את הודאות הפשוטה.
חשוב להבין את ההיגיון שבדבר. מדוע ודאות פשוטה היא הכלי החזק ביותר לחיבור עם אור הבורא? מכיוון שאין אנו עוזבים את הבורא כאשר אנו בוודאות פשוטה. אבל כאשר אנו “ישרים“, זה אומר שאנו ניגשים למצב עם השכל שלנו; כאשר מישהו עושה לנו משהו, אנו חושבים באמצעות השכל שלנו שאנו חייבים לעשות משהו או כיצד להגיב, ומגיעים למסקנה. ותהליך המחשבה הזה הוא מחוץ לאור הבורא, עד שנחליט מה נכון לעשות, ורק אז אנו מתחברים מחדש לאור הבורא.
אבל עם ודאות פשוטה, אם מישהו עשה לנו משהו, תהיה לנו הוודאות שזה בא מאור הבורא, ולכן, אפילו לא נחשוב איך אנו חייבים להגיב או עלינו לעשות. התהליך הזה לעולם לא ינתק אותנו מאור הבורא; אין זה תהליך טבעי עבורנו, מכיוון שאנו נולדים אל העולם הזה, עולם של שקרים. כל העולם הזה, כפי שרב ברג היה מזכיר לנו תמיד, הוא עולם של אשליה. קרוב לוודאי שאין בעולם הזה שום דבר עליו נוכל להצביע ולומר שהוא אמיתי לחלוטין, והדרך היחידה להתרחק מעולם השקרים הזה היא להיות “תמים”.
איך עושים זאת? כאשר יעלה מצב מסוים, לא נשתמש בשכלנו כדי להבין ולדעת מה לעשות. במקום, נבטח בכך שזה בא מאור הבורא. תהיה לנו הודאות הפשוטה הזו, ובכך, נתקרב צעד אחד קרוב יותר אל חיי הנצח. ואז, יש לקוות, כאשר יבוא המצב הבא, נוכל להמשיך לפעול בוודאות פשוטה, ואז, בסופו של דבר, לעולם לא ניפול שוב אל עולם השקרים. כדי להשיג רמה של איחוד מושלם עם אור הבורא, אנו חייבים להילחם כל הזמן כדי לעזוב את מגרש המשחקים של הצד השלילי ולהפסיק לנסות להחליט מה הדבר הנכון לעשות. אנו רוצים לפתח זאת, מכיוון שכל צעד לקראת ודאות פשוטה אינו רק צעד אחד קרוב יותר אל חיי הנצח, אלא גם, כפי שנאמר לנו, שומר על אלה שנלחמים עבורה ומתקדמים לקראתה מפגיעתם של כוחות פיזיים ורוחניים.
