ראלף וואלדו אמרסון אמר: “כאשר נולדתם, בכיתם וכולם חייכו. חיו את חייכם כך שבסופו של דבר אתם תהיו אלה שמחייכים וכולם יבכו”. כשאנו נכנסים לעולם הזה, אגרופינו קפוצים, נראים כמוכנים להילחם. כפי שרבים מאתנו יודעים, החיים אינם תמיד קלים. פעמים רבות עלינו להרים את עצמנו ולעשות את העבודה הדרושה. במהלך ימי הילדות אנו נאכלים על ידי הרצון לקבל לעצמו בלבד. כילדים, אנו נשלטים על ידי הצורך שלנו לאכול, לישון, ולהיות מטופחים. כאשר אנו כבר מבוגרים יותר, על פי הקבלה בגיל 13 עבור הבנים ובגיל 12 עבור הבנות, ניצת הניצוץ הפנימי של הבורא בתוכנו. אנו מתחילים להשתוקק לפתח את היכולת שלנו להיות בעצמנו נותנים ותומכים. התשוקה הזו נקראת “הרצון לתת”. אנו עוברים מסע מדהים מתינוקות הנולדים באגרופים קפוצים ועד למבוגרים עם יד פתוחה הנותנים לאחרים. זה מסע מופלא, שיש בו חיפוש קדוש, הבוחר את הטוב שבתוכנו ומתרחק מהשליליות שבנו. זה מסע לכל החיים. כמבוגרים, אנו עלולים, שוב, למצוא את עצמנו נאכלים על ידי השליליות, הגורמת לנו לסטות אל חיים של פינוק עצמי. אבל הלהבה שבתוכנו נמצאת שם תמיד. הרצון לגלות את האור שבפנים הוא עבודת חיינו, והשבוע הזה, היא ממשיכה. כאשר ראש חודש כסלו, מזל קשת, ייכנס בערב יום רביעי, יתעוררו בתוכנו הגעגועים לרוחניות. יינתנו לנו חוזק והשראה חדשים להמשיך את מסענו לעורר את הטוב שבתוכנו ובעולם כולו.
“כמיהה רוחנית מתעוררת בקרבנו”.
מפת הדרכים והמנחה שלנו עבור החיפוש הזה היא פרשת “ּּּתוֹלְדֹת”. פרשת “ּּּתוֹלְדֹת” ממשיכה את סיפורו של יצחק הנישא לזווג הקוסמי שלו, רבקה. רבקה לא הייתה מסוגלת ללדת, אבל בזכות תפילותיו של יצחק, היא בורכה בתאומים. התאומים מייצגים את הקרב בין שני הכוחות שבתוכנו: האנרגיה של הנתינה והאנרגיה של הקבלה. נאמר שכאשר שהתה רבקה במחיצת אנשים חיוביים, אחד התאומים היה בועט בתוכה, וכאשר הייתה ליד אנשים שליליים, התאום האחר היה זז. שני בנים נולדו ליצחק ולרבקה, עשו הבכור, ויצחק הילד השני. עשו היה בעל התכונה לקבל לעצמו בלבד, מודעות שלילית. יעקב היה ההפך ממנו ומרכבה לחיוביות, אור וטוב לב. במהלך פרשת תולדות, אנו רואים את שני האחים נלחמים לגלות את האנרגיה שלהם. בדיוק כמונו, שבגלל הדואליות שקיימת בתוכנו, גם אנו תמיד כמהים לגלות את האור והטוב שבתוך עצמנו. ואז מגיע הזמן שבו יצחק עומד לעזוב את העולם והוא רוצה להקים אחריו יורש. הוא מחליט לבחור בבנו הבכור ולברך אותו. אבל רבקה, המייצגת את המודעות הפנימית שלנו, מתערבת ואומרת ליעקב לקחת את הברכות ואת זכותו המולדת. יעקב מקשיב לאמו ומתחפש לעשו, מערים על אביו ומקבל את הברכות במקום אחיו. הקרב בין הטוב לרע הסתיים בכך שהטוב ניצח את הרע ואנו זוכים בניצחון הזה בחיינו השבוע הזה. מוענק לנו הכוח להפחית את המחשבות השליליות וההתנהגות השלילית שלנו, ולבסס ולהעצים את המודעות והמעשים החיוביים שלנו. זו מתנה עצומה ונפלאה הזמינה לנו השבוע הזה.
הפרשה הזו, שלא במקרה, באה בראש חודש כסלו, מזל קשת. האנרגיה של חודש כסלו, מזל קשת מתחברת אל האנרגיה של הפרשה הזו כדי לעזור לנו לחפש את האור ולמצוא את דרכנו הרוחנית. מזל קשת הוא האש של גלגל המזלות. הלהבות שלו עולות השמימה, מחפשות תמיד חכמה, צדק ואמת נעלים יותר, וחשוב מכל, מספקות לנו אור. בחיים, אם נזכה בכך, נוכל לחיות בחיוביות, לשרת אחרים ולאהוב אותם, ולהבטיח לעצמנו חיים של ברכות. אבל אל לנו לשכוח שבתוכנו נמצאים גם יעקב וגם עשו. אנו מנסים כמיטב יכולתנו לנהל את חיינו באהבה ובטוב, אבל המסע מאתגר. הטובים ביותר מאתנו עשויים ליפול. הטובים ביותר שבינינו עלולים לעשות טעויות. אנו עלולים להחליט החלטות גרועות וליפול לשליליות, רק כדי ללמוד בדרך הקשה שהדרכים האלה אינן משרתות אותנו. אבל, השבוע הזה, מעניק לנו הבורא יתרון בחיפושנו אחר הנשמה והאור שבתוכנו. האור מאיר את דרכנו. ניתנים לנו הדחיפה והכוח הדרושים כדי לבחור בחיוביות על פני השליליות. לשאיפה שלנו לאהוב את סובבינו ולזכות בטוב שבעולם ניתנת תקווה חדשה. אנו מבורכים ביכולת להתגבר על החושך ולהחליף אותו באור. כפי שאמר פרנציקוס מאסיזי, “כל החושך שבעולם אינו יכול לכבות את אורו של נר אחד.” לפעמים, בחיים, אנו עלולים להרגיש חסרי אומץ, לא מסוגלים לשחרר את עצמנו ממודעות ומהתנהגות שליליות, אבל השבוע כל זה יכול להשתנות. החיפוש והשאיפה שלכם למצוא את האני הטוב ביותר שלכם מתקדמים, והטוב האמתי שהוא אתם מתגלה סוף סוף.
“האהבה, הדאגה והכבוד האנושי מובילים אותנו אל הניצחון”.
השבוע, במדיטציות שלכם, דמיינו לעצמכם שאתם מדליקים נר אחד בחדר חשוך. כוחו חזק, כי הוא מסלק את החושך. התמקדו בלהבה המרצדת. היא עולה כל הזמן למעלה, לעבר השמים. זה הטבע שלכם. לא משנה היכן אנו מוצאים את עצמנו בחיים, אנו נוטים לחפש את הטוב שבכל מצב. אנו מאמינים באהבה ובתקווה. אנו מאמינים שהאור חזק מהחושך. הלהבות שבתוך כל אחת ואחד מאתנו מחפשות תמיד אחר מילוי, תשובות, ואיחוד עם הבורא. אנו מסוגלים, בדיוק כמו הלהבה, להביא אור אל כל מצב כאשר אנו פועלים בדרכים של אהבה וטוב לב. כאשר אנו מעניקים חמלה לאחרים, אנו מציתים בתוכנו את האור הפנימי, והחושך נעלם. זה כוחנו הייחודי כבני אדם. אהבה, דאגה וכבוד אנושי הם שמובילים אותנו אל ניצחוננו. חיינו המוקדשים לגלוי הקדושה הפנימית הזו הם שמאפשרים לנו להשיג את הגדולה שנועדנו לה. נוכל להיות אנשים משרתים ונותנים, אנשים טובים, נדיבים, החותרים לעשות את העולם למקום טוב יותר. אלה הם האנשים שבחרו את האור, שמסוגלים לעזוב את העולם הזה מחייכים בעוד כל האחרים בוכים.
